שלילי חזק

מאת: עדו פלוק

כבר מזמן לא נראתה כאן התנהלות קלוקלת יותר של בלון תקשורתי כמו בעניין סיבות המוות של עפרה חזה ודורון אשכנזי. הרדיפה אחר האשם, ההתייחסות לאיידס כמחלה התוקפת אנשים מושחתים בלבד, והתבטאויות המשפחות התוקפות אחת את השנייה ומאשימות באיזושהי הדרדרות מוסרית, שבעקבותיה חלו בני הזוג במחלה הממאירה. הגדיל לעשות אתמול אמרגנה של הזמרת, בצלאל אלוני, כשהסביר בחדשות ערוץ 2 כי הוא מכיר היטב את עפרה ואת כל משפחתה "עד הנין האחרון", כולם נופת צופים, וברור לו כי לא יכול להיות שהאיידס בא מצידה. כי איידס - כבר שבוע נצעק בטלוויזיה - היא מחלה של אנשים רעים.

הרדיפה אחר המדביק והניסיון לזכות את המודבק בפרשה העגמומית הזו, לכן, הם כה פתטיים. מה יכול להיות כל כך דקדנטי? יחסי מין בלתי מוגנים? עירוי נגוע? הרי הדרך המפוקפקת היחידה באמת להידבק באיידס היא שימוש לא מוסדר בסמים מוזרקים כהרואין. הרואין אצל הזוג חזה-אשכנזי? לא נראה לי. אנשים עם חוות סוסים ובריכה יכולים בהחלט לעמוד במילוי קערית הקוק לצד המיטה. ואירועי סוף השבוע ייתנו לקביעה משנה תוקף.

מה הפשע היחידי בפרשה? העובדה שכשהגיעה חזה לבית החולים תל השומר, לאשפוז, החליטו בני הזוג להמשיך ולשמור את סוד המחלה לעצמם ותחילה סירבו לגלות לרופאים המטפלים על מחלתה, עובדה שפגעה גם בחזה ז"ל, אך גם סיכנה את הרופאים, שלא היו מודעים לסיכון ההידבקות.

"הצדק יצא לאור", "האמת המלאה", "מפלצת", הם מסוג המשפטים שהתקשורת ידעה לערבב בקלחת הטראגית הזאת. נותר רק לשאול איזה צדק? איזו אמת? ומיהי באמת המפלצת?