N.E.R.D. Fly or Die, הליקון
פארל וויליאמס וצ'אד יוגו, הידועים גם כנפטונז, מירקו את ההיפ-הופ של שנות האלפיים והפכו אותו לקציצה של צליל מלוקלק, מטופח ומועדוני. הנפטונז הגיעו למעמד חסר תקדים בתעשיית המוזיקה האמריקאית והפכו למועצה המחוקקת העליונה של הסאונד החדש. רבים נהנו מהדיגיטציה המופרזת שלהם, חלק שמרו על שמץ אינדיבידואליות (קומון, ג'יי.זי) וחלק נתנו להם לעשות בהם כבשלהם ולהמציא אותם מחדש (בריטני, ג'סטין). פארל וצ'אד בשבתם כנפטונז הם מטאור עם שובל הצלחה מסנוור.
האלבום הראשון של פארל וצ'אד בשבתם כ-N.E.R.D הביא איתו משבי עליצות משמחים. הוא רכב בגאון על גל הרוק השחור וגם נתן הזדמנות לחובבי הצמד לשמוע אלבום שלם שכולו סאונד נפטוני. "Fly or Die" השני לא עומד בקריטריונים המחמירים שהציבו שם ונופל בבור הצעירות והמגניבות שפארל וצ'אד כרו לעצמם. "Fly or Die" הוא אלבום גרוע, שסובל מתת תזונה קשה באזור הזהות העצמית, בלי תוכן ממשי לשירים ובלי פרסונות משכנעות שיגבו את הליטוש והבומבסטיות של ההפקה. "Backset Love", לדוגמה, נשמע כמו שחזו
אל תפספס
Danger Mouse & Jemini 26" EP
דיינג'ר מאוס וג'מיני חתומים ב-LEX, הלייבל שמוציא את העטיפות הכי יפות שיש בשוק כיום. מאחורי DM ו-J אלבום אחד, "Ghetto Pop Life", שיצא בשנה שעברה והיה קליט, מרקיד, סכריני ומנעים זמנים. DM הוציא לא מזמן בכוחות עצמו ובעזרה של לא מעט מכשור את האלבום האפור והמתוקשר, ועכשיו הצמד מוציא EP שכולל שלושה רמיקסים ושלושה שירים חדשים. גם דיינג'ר מאוס וגם ג'מיני מוכשרים מדי בשביל למחזר חומרים, וגם כשהם עושים רמיקס לחומר ישן הם נשמעים כאילו הם נהנים מכל שנייה. 26" EP יעשה לכם טוב בגלל שהוא עתיר מקצבים ושמח עם מחיאות כפיים וסמפולים של ביסטי בויז ובגלל שיש בו טונה של מלודיות, כינורות וחצוצרות.
לג'מיני, פיגורה מכובדת ורבת היסטוריה לא רשמית, טכניקה שגורמת לו להישמע כמו מוס דף על הליום ויכולות פואטיות של נהג מונית על אל.אס.די. אם תקשיבו למלים תזכו לשמוע שורות כמו "לפעמים נכנס לי זרע לעין כי אני יושב על הזין של עצמי". ג'מיני הוא בנאדם שמח, כמו שהוא מעיד על עצמו בThe Shit "מי השיט? אני השיט! אתם לא ממש מכירים אותי אבל אין שום דב
DJ Signify Sleep No More
האלבום הקודר הזה נפתח בהקלטה ישנה של ג'ון קייג', שמצטט איזה גורו הודי (סליחה על הבורות ועל שאני לא יודע את שמו), שמדבר על נחיצותו של הרוע בעולם. DJ Signify הוא בחור ניו-יורקי שעובד באזור של אנטיקון וגם הוא חתום ב-LEX. סיגניפיי עושה מוזיקה שמתאפיינת בחוסר. כשסיגניפיי עושה סקרצי'נג, זה תמיד נשמע איפשהו מאחורי הטרק, מאחורי הביט, ואיפשהו מאחורי הרמקול. המקצבים שלו נעזרים בביטים שנשמעים כמו צלליות של ביטים.
""Sleep No more הוא אלבום אפלולי במידה. חובבי DJ Krushe ימצאו אותו מרווח מדי, כי סיגניפיי לא משתמש בעוצמות של קראש; חובבי EL-P עלולים להיבהל מטקסטים, שמבוססים ברובם על כתיבה (שירה וסיפורים קצרים). שני האם.סיז באלבום הם סייג' פרנסיס ו-Buck65. שניהם מדברים את הטקסטים שלהם עם אינטונציות שיותר קרובות לאיך שמשורר עושה את זה מאשר לאיך שאם.סי עושה את זה. אבל כל זה עובד מעולה עם התפיסה המוזיקלית של סיגניפיי ונותן אלבום קודר במקצת אבל סך הכל עובד.