שוב דופקים את השחורים

"בלייד" יצא בארץ בזמנו בסמוך ליציאתו של "מטריקס" עטור השבחים. אלה היו שני סרטים חדשניים ביותר: "מטריקס" הציע אסתטיקה תלת מימדית ממוחשבת ורפלקסיבית לנושא הסרט (אשליה גלובלית, קיומית וממוחשבת), ו"בלייד" הציע שדרוג מרשים של אסתטיקת סרטי הערפדים ועיבוד ספרי הקומיקס, לרמה של אמנות ממש. רק אחד משני הסרטים ששיקפו אז היטב את הלכי הרוח העתידיים של הקולנוע עתיר האמצעים זכה להכרה הראויה. בגלל תסריט מהוה ותזמון גרוע נדחק "בלייד" החוצה.

ביום רביעי (11 באפריל, בשעה 22:00) תינתן לכם הזדמנות מהשמיים - "פסח אקשן" הם קוראים לזה בערוץ 4 - לבחון שוב את "בלייד", אחד הסרטים הכי מוצלחים והכי פחות מוערכים שיצאו בשלוש השנים האחרונות.

האסתטיקה של "בלייד" בנויה משלושה גורמים מרהיבים ועיקריים: הראשון הוא האיזון המושלם בין המקור הקומיקסאי למדיום הקולנועי. למרות שהוא גדוש באלמנטים ויזואליים, תנועות מצלמה ואפיונים מעולם הקומיקס, כאותם צילומים מרהיבים של פנסי הרחוב מלמטה, או מקלחות הדם, "בלייד" עומד בכבוד בכל מבחן מציאותיות (נו טוב, אולי חוץ מסצנת המדען השמן), שמפיל בקלות את כל סדרת סרטי באטמן (החל מהפרק השני ואילך), שלא לדבר על סרטי ביבים כ"ספון". השילוב בין האסתטיקה של הקומיקס, שהיא מעין "סטוריבורד" (סדרת ציורים שמכינים הבמאי והצלם לפני הצילומים) מושלם לסרט כזה, ובין סוג של ריאליזם "ערפדי", הופכים את "בלייד" לחוויה ויזואלית מוצלחת ביותר.

הגורם השני הוא הקצב הפנימי. כיאה למיתוס תפיסת הזמן השונה של הערפדים (שבוססה ב"דרקולה" ו"ראיון עם הערפד", שני סרטי הערפדים המשמעותיים של שנות התשעים), נותן "בלייד" תשובה בקצב הקלאב-טראנס. סיקוונסים שלמים מוקרנים בקצב משולש (באחד מהם נראה הבמאי עצמו נוגס בצווארה של בחורה) ועטורים במעברי זמן מוקפצים היטב. "בלייד" מפגין גם טיפול קפדני בכל פריים ופריים, באופן שיזכיר את "מועדון קרב" המהפכני. גם המוזיקה, מיותר לציין, סובבת באותם אזורים של התודעה האחורית. לא במקרה נפתח הסרט במסיבה.

הגורם השלישי הוא הבימוי. בעוד שב"מטריקס" התרכזו באלמנטים קונג-פואיסטיים יפניים, השכיל סטיבן נורינגטון (איש אפקטים בעברו) להעמיד דמויות בעלות שפת גוף זהה לזו של גיבורי הקומיקס. שימו לב לעמידות המוצא הקלילות של ווסלי סנייפס, לחלקלקות של סטיבן דורף ולסצנות הקרב המרשימות והפריכות כל כך (המעמידות סצנות מקבילות, למשל ב"אקס מן", באור מגוחך לחלוטין). כי "בלייד" הוא קודם כל סרט פעולה טוב.

יש בהחלט להתעלם מסצנת הסיום הגרועה. בחלקי הבונוס של גירסת הדי.וי.די של הסרט מסופר כי תחילה צולמה סצנה אלטרנטיבית, ולאחר בעיות בהקרנות הניסיון (מוסד הוליוודי ותיק בו בוחנים המפיקים את הסרט מול קהל מדגמי), היא נעשתה מחדש. לא ברור איך אושרה סצנה העלולה למחוק בהינף יד את כל סגולותיו - הנ"ל - של הסרט. ובכל זאת, "בלייד" יספק צפייה שווה לכל נפש.