וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

גם לממתק לאף יש חיי מדף

15.4.2004 / 11:35

רינת ברקוביץ' הביטה ב"פליקס חלפון מדבר" והבינה שהספורט הישראלי פשוט לא סקסי

בתיאוריה, היו כאן כל החומרים שיכולים להזניק קריירה של עיתונאית זוטרה למעמד על של עיתונאית בכירה. הלוא סלבריטיז זה סקסי. קוק זה סקסי. עבריינים זה סקסי. טלוויזיה זה סקסי. פריים טיים זה סקסי. שדרניות קווים זה סקסי. היה זה אך טבעי לצפות שהריאיון שקיימה שדרנית הקווים אופירה אסייג עם פליקס חלפון – כדורגלן סלב היושב בכלא על הברחת קוק - ששודר אתמול בערוץ 2 בפריים טיים, יאפיל בסקס אפיל שלו על עמוד האמצע של "בלייזר". אז איך קרה ש"ההחמצה הגדולה", עלק סרט תיעודי, הפך מ"תפוח אדמה לוהט", כפי שנרמז בקדימונים, למוצר דלוח, א-מיני, המדיף צחנה עזה של נפטלין בצבע בז'?

עולם הספורט מעולם לא הרטיב את גיגית הג'קוזי שלי, אבל הצפייה ב"החמצה הגדולה" הספיקה כדי שאבין מדוע מדשדש הספורט הישראלי במים עכורים – הוא פשוט לא סקסי. קחו למשל את אנגליה, מולדת הכדורגל. די אם נציץ לרגע בשערוריית המין התורנית של בקהאם, המשווקת באגרסיביות לכלל העולם המערבי, כדי להבין את הפוטנציאל העצום של הספורט העברי שהוחמץ אמש על מסכינו. כמה חן יש באותן כתבות זימה המדווחות בפרטי פרטים על ביצועיו המיניים של הכדורגלן ההורס בדוגמניות היפות בעולם. מישהו מתעניין שם באמיתותם של הדברים? מה שחשוב זה שהעם זוכה להציץ בחיי מין זוהרים, ושהציצים נשפכים על עמודי הצבע. הכדורגלן יוצא גבר-גבר, האשה – נבגדת, הדוגמניות – עירומות, העיתונים מוכרים, ההמון זוכה לגוד טיים, והסדר הציבורי עומד על כנו. תענוג!

ובחזרה לישראל. בשנים האחרונות ציפו שהספורט הישראלי יזכה לעדנה עקב חדירה מסיבית של בנות לתחום, הן כספורטאיות והן כשדרניות. התקוות הגדולות התנפצו כשהתברר שבמקום לסבו-שיק מגרה קיבלנו בוצ'יות שהצליחו להבריח אפילו את קהל המעודדים הגברי. והנה נפלה בידינו שערוריית סמים, אמנם בסדר גודל בינוני, אולם כזו שיכולה היתה להפיח רוח חיים בספורט הלאומי ולקדמו למעמדו הטבעי כבידור להמונים. כמה שהפוטנציאל היה גדול, ככה גם ההחמצה של "ההחמצה הגדולה".

אסייג, קולגה שממש לא הייתי מעוניינת לפגוש בסמטה אפלולית, שמטה את הכדור הלוהט מבין אצבעותיה וחירבה לכולם את המסיבה. במקום לנפח את הפרשייה, היא עמעמה אותה לכדי תחקיר משמים, מהסוג החביב על אוהדי אילנה דיין, שבוודאי לא היו קהל היעד שלה. וזה עוד מבלי להיכנס להיעדרו של כל ערך עיתונאי מוסף, כזה שלא קראנו עליו עד כה בהרחבה כמעט בכל העיתונים היומיים.

חלפון, שנדמה היה כי הוא לא ממש מתרגש מהעובדה שהוא יושב על עסקי סמים קשים, הצטייר בריאיון כאחד שדווקא מבין דבר או שניים בתקשורת המונים. לאורך כל הריאיון, הקנטינה, החצר והצינוק, הוא שמר על פאסון קולי של "ליצן חיובי", כפי שהגדיר זאת אחד הסוהרים: התבדח על אפשרויות האחסון הטמונות באפו הגדול, החליף דאחקות עם חבריו האסירים, התלוצץ על הצעות עבודה פיקטיביות מהכלא המתחרה, פלט דמעה או שתיים במקומות הנכונים, ובאופן כללי הפיץ זחיחות של ילד קטן ששבר את הוואזה בסלון של ההורים. הרי לכם בידור במיטבו! "אני עובר מסך", ענה בטבעיות לאסייג כששאלה אותו מה גורם לתקשורת לחבב אותו כל כך. זאת, אגב, היתה השאלה המעניינת ביותר שלה. בשאר הזמן נהגה בו כסוהרת שטאזי שבאה לגמור את העבודה הרשלנית של קודמיה, עד כי פליקס נשבר וטען כי חקירתה קשה יותר מזו של השוטרים. ברררררר…

חובב ספורט מושבע הנמנה עם חברי הטובים דיווח כי לאחר רבע שעה של בהייה משועממת, כיבה את הטלוויזיה. אני נאלצתי לצפות בתוכנית עד תומה ולשפשף את עיני, ורק את עיני, בתימהון. לאור המצוקה הקשה, אני מכריזה קבל עם ומגיבי וואלה! תרבות, כי אצא לדייט עם זה שישלח את הטוקבק הלוהט ביותר. עדיפות תינתן לאינטליגנטים. למעוניינים - אנא צרפו גם מייל.

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully