זה יקרה ביום רביעי הקרוב, עוד פחות משלושה ימים. מרדכי ואנונו יצא מכלא שיקמה שבאשקלון ומאות אנשים שמעולם לא ראה את פניהם יחכו לו בהתרגשות בחוץ. ואנונו יעבור מהכלא הקטן שבו ישב ב- 18 השנים האחרונות לכלא הגדול יותר, הוא מדינת ישראל, שחוסמת את גבולותיה בפניו וממשיכה למנוע ממנו לדבר בטלפון, להשתמש באינטרנט או להתראיין לתקשורת. אחרי כמה ימים של חירות מוגבלת הוא ודאי יכניס את קסטת הוידיאו למכשיר ויצפה בסרט "מי אתה מרדכי ואנונו?". הוא יכעס. למרות המעקב ארוך השנים של ניסים מוסק והתחקיר המושקע נותרת דמותו של ואנונו סתומה, אבל הוא יכעס מטעמים אחרים. ואנונו יכעס כי הסרט כמעט ולא עוסק בנושא שלו הקדיש את חייו: פירוק הנשק הגרעיני.
ביום רביעי האחרון התכנסה בסינמטק תל אביב כת סודית של מעריצי ואנונו. בוגרי הפנתרים השחורים, נערים אנרכיסטים, פליטי מצפן וחברי הוועד למען מרדכי ואנונו ולמען מזרח תיכון חופשי מנשק אטומי ביולוגי וכימי חברו לערב אחד לאולם אחד כדי לחגוג את נצחונו של האיש ששילם מחיר כבד כל כך עבור האמונה המשותפת גם להם. חלק נכבד מהסרט ומהדיון שאחריו הוקדש למקומה של זהותו המזרחית של ואנונו במעשה שביצע. רבות דובר על הממסד הציוני האשכנזי שיישב את משפחתו בבאר שבע למרות רצונה של אמו להשתקע בחיפה, ומנגד על התודעה המהפכנית שהתפתחה בקרב ואנונו הצעיר על רקע תפיסות כלכליות ותרבותיות חדשות. האזכור החוזר ונשנה של מוצאו המרוקאי של ואנונו בהכרעת בית המשפט כמו גם המבטא שעדיין דבק בו מעידים שהשד העדתי הוא אולי לא השחקן הראשי בדרמה הזו אבל מי שמתעלם ממנו חוטא לאמת.
הסרט של מוסק עוסק בשאלת אישיותו המורכבת של האיש שעלה עם משפחתו ממרוקו כשהיה בן שש. אז מי אתה מרדכי ואנונו? הבן האהוב על האב הדתי, תלמיד הישיבה שחווה משבר אמונה בכיתה י', מלח הארץ שניסה להתקבל לקורס טיס וכשל, החייל המצטיין בחיל ההנדסה, הסטודנט לפילוסופיה שנודע במופנמותו, הקומוניסט הטבעוני שהעדיף לדבר בערבית עם הסטודנטים הערבים, נוצרי אדוק ששינה את שמו לג'ון מורדי, בחור בודד ואמיץ שפעל ממניעים טהורים, טכנאי לא חכם במיוחד שנוצל על ידי שירותי הביטחון הציוניים, האסיר שחוגג עם כל ידיעה על פיגוע בישראל, האיש ששרד את הבידוד הארוך ביותר בעולם המערבי, משוגע, קדוש, רדוף, קורבן, בוגד, גיבור?
בתור בעל חיבה לתיאוריות קונספירטיביות נהניתי במיוחד מהרמזים בסרט על כך שהעיתונאי הקולמביאני ג?ררו, שיצר את הקשר בין ואנונו לכלי התקשורת, הוא למעשה סוכן של המוסד. על פי טענה זו, שלא מעט אנשים מאמינים בה, מדינת ישראל היתה מעוניינת בחשיפת הסוד הגדול כדי לממש את פוטנציאל האיום או כוח ההרתעה של הכור בדימונה. כך כוחות הביטחון השתמשו בואנונו שבכלל לא ידע שבמוסרו את המידע הוא משרת למעשה את אלה שבהם הוא נלחם.
חלק גדול מהסרט מוקדש לשאלת קבלת הכסף תמורת גילוי הסודות. על פי מסמכים שנחשפים לראשונה בסרט נטען כי נחתם הסכם בין עיתון "הסאנדיי טיימס" לואנונו ולפיו יקבל 100 אלף דולר תמורת המידע שמסר. שאלת הכסף מעניינת אבל היא לא מצליחה לערער על העובדה הפשוטה: ואנונו עשה את אשר עשה מטעמים אידיאולוגיים. בעולם הפוסט מודרניסטי בו אנו חיים קשה להאמין לאמת פשוטה שכזו: אדם המקריב את חייו למען ערך גדול יותר.
אולי יבוא יום בו יתבצע חשבון נפש על ידי התקשורת הישראלית המגויסת שהתאמצה כל כך כדי להסתיר ולעוות את האמת הזו. בחלק מהסרט, שהושמט מהגרסה המקוצרת ששודרה בערוץ 8, ערוכים קטעים מצחיקים במיוחד מהתקשורת הישראלית. "פסטיבל עוכרי ישראל" קרא דן מרגלית לקבלת הפנים הצפויה לואנונו ביום רביעי הקרוב, ואילו אמנון אברמוביץ' אמר בשידור שמדובר בסך הכל בתמהוני שחשב שהוא המשיח. צפייה במיינסטרים העיתונאי מעוררת רחמים עליהם אבל גם עלינו, הצופים, שבמקום דיון ציבורי חשוב מסתפקים בדברי הבל ורעות רוח עטופים בציניות וחשיבות עצמית.