יומן מעודכן

מה שראוי לציון והופך את "שנות האלכוהול שלי" (שהוקרן רק לפני כמה שבועות במסגרת פסטיבל דוקאביב) לסרט תיעודי מומלץ ושונה ממוצרי התעודה שהקיבה שלכם רגילה לקבל מערוץ 8, הוא לא העובדה כי מדובר בסרט העוסק בהתמכרות או אובדן שליטה בשל שימוש לא מחושב בטיפה המרה – כפי שניסחו זאת התקצירים במדריכי הטלוויזיה השבועיים. הבה נבהיר זאת מיד: "שנות האלכוהול שלי" הוא לא סרט דידקטי, בטח שלא מטיפני, ובטח ובטח שלא אנטי חגיגתי. יותר מהכל, זה סרט הנע ומשייט בקלילות במרחב שבין אוטוביוגרפיה נרקיסיסטית של נערה מבולבלת לסיפור מרגש על הקלות הבלתי נסבלת של "התקופה הכי יפה בחיים שלנו".

ב"שנות האלכוהול שלי" יוצאת קרול מורלי, היוצרת - שתתחבא לאורך כל הסרט מאחורי עדשת המצלמה ותגיח רק בתמונות פולארויד מטושטשות מהעבר - לעבר מחוזות חייה כנערה הוללת ברחובותיה הגשומים של מנצ'סטר של שנות השמונים. מורלי, אמיצה שכמותה, לא ממצמצת ולא חותכת החוצה את הרגעים הקשים ביותר והמגוחכים ביותר של החיפוש שלה. גם כשהיא מסתכנת בהלעגת עצמה מול קהל הצופים. קטעים בהם תוקפים אותה מרואייניה המתפוררים, הלא הם שותפיה לשעבר למסיבות, לאלכוהול ולמיטה, המצולמים בצורתם הפתטית-עכשווית, ומשפטים כמו "תמיד היית כלבה אנוכית וזה שאת עושה על עצמך סרט רק מוכיח את זה", לא מפחידים אותה. היא אפילו לא חולקת עליהם.

בצילום מרהיב, אישי, רווי בצבעים, מגורען כיאות, מלא דימויים ציוריים ולכאורה חסרי קשר לעלילה, היא מתחקה אחר הזמנים "ההם". בודקת בזהירות. נרתעת מחיפוש אחר משמעות פלצנית. ובעיקר מייצרת רגעים עצובים ומצחיקים שיציתו בכל אחד מחשבות, זכרונות וגעגועים. מעניין איך פרלוב היה עושה את זה.

בכל מקרה, "שנות האלכוהול שלי" הוא הזדמנות מצוינת לבחון גם את הלכות הרוח הרווחות בשנים האחרונות בקולנוע הדוקומנטרי: מצד אחד שיאים של אינטימיות נפרצים והמהפכה הדיגיטלית הופכת את הסרטים לאישיים יותר ויותר (הסרט אמנם מוקרן במקור בפורמט פילמאי של 35 מ"מ, אולם הצילום המקורי – לפי הנראה בסרט עצמו – נעשה במצלמה דיגיטלית קטנה), ומצד שני, היכולת לצלם בלי סוף (משום עלותם הנמוכה של חומרי הגלם) והרצון לצלם הכל בשיטת אינסטנט בלתי מתפשרת, יכולה לגרום מעת לעת לבחילה, כזו הנגרמת אפילו מעשר הדקות האחרונות של "שנות האלכוהול שלי" המוצלח.

* הסרט ישודר בערוץ 8 ביום שני, 16 באפריל, בשעה 21:30 וב-24:10, וכן ביום שלישי, 17 באפריל, בשעה 14:30