בזוקה ג'ק

עלית השיקה השבוע סדרה חדשה של קוקטייל מסטיקי MUST. כל אריזת מסטיקים כוללת שלושה מסטיקים שביחד מייצרים את טעמו של הקוקטייל. על הלועס לקחת שלושה מסטיקים, כל אחד צבעו שונה, להכניס אותם יחדיו אל הפה, והרי לך קול-אה-שייקר מבית היוצר של עלית. הקוקטיילים הראשונים בסדרה הם: פינה קולדה, מוחיטו ודקירי תות. ואני שואל איפה, אבל איפה העראק-אשכוליות-נענע? האם לא מדובר במנהיג הקוקטיילים, או שזה רק אני?

ולמסטיקים עצמם: אכן רעיון מעולה, ויותר משזהו רעיון מעולה זהו ניצחון מוחץ של המסטיקים על כל מוצרי החלב (דנונה, יופלה וכו'). אם עד עכשיו הייתה מלחמה סמויה בין שתי הגזרות הללו, אז המסטיקים נתנו למוצרי החלב קטנה בין הרגליים ועלו לשלב הבא. גם ככה, מוצרי החלב גמרו את כל נישואי התערובת שלהם. בכלל, יש לי הרושם שממציאי הטעמים החלביים בישראל מוחזקים במרתף עינויים עם אקדח לרקה עד ההמצאה החדשה שלהם. מה נשאר? יוגורט עלי רוקט-לבנה-סילאן? עד שלא יהיה מוצר חלב בטעם ערבי-יהודי-עובד זר, הם ימשיכו להלך במעגל אין סופי.

הקוקטילים האלה מגיעים עם יעני הוראות הפעלה בגב הקופסה. ואני אומר יעני כי מתי ראיתם מישהו מסתכל על גב קופסת מסטיקים ולומד איך לאכול אותם? אכן חלק מהשיווק, הקטע, וכו', אבל כולה מסטיק. עם עתידות של בזוקה הסתדרנו, אבל הוראות הפעלה? איפה הימים של המסטיק העגול, של הבנג-בנג, מסטיק אבטיח... הלו, זה מס-טיק, כולה מס-טיק. מס-טיק... רגע, רגע. מס-טיק... מסטיקמסטיקמסטיקמסטיק.... פאק, עכשיו אני מבין הכל, זאת קונספירציה מה שהולך כאן. הם גררו אותי, "עלית" רצו שאני אתרגז על שידרוג נושא גומי הלעיסה הכולל הוראות ההפעלה, אגיד "מסטיק" בחילוק הברות ובכך אומר שוב ושוב את השם MUST... זאת פרסומת סמויה, נבלות.

הולכים איתי ככה? הנה אני, לא מתרגז ואפילו עוד יותר הולך לקראתם; נותן שני רעיונות לפרסומת ומתכנן לתבוע כסף בעתיד:
1-חבורה של אלכוהוליסטים אנונימים יושבים במעגל תמיכה. כל אחד נעמד ומספר על עצמו (אני X ואני ככה וככה, וכו') כשמסתיים הסבב מגיעים אל המדריך. הוא שולף חבילה של מסטיקים ומתחיל לספר איך הוא יצא מזה. הוא מתחיל לדבר, בהתחלה מעגל האלכוהוליסטים סקפטי, אבל בתמונת הסיום, כולם מרוחים על ספה ומנפחים בלונים.

2-נודניקית בסגנון "רפי תרגש אותי" מנג'סת לבעלה על הבוקר. היא רוצה קוקטייל, כל פעם היא נוקבת בשם אחר ("לא, לא, בעצם בא לי דקירי תות"). הגבר נאלץ לעשות חדש. הוא עומד עם גבו אלינו ומנער כביכול שייקר (פרפראזה על עניין מיטל דוהן). לבסוף הנודניקית בוחרת משהו. לראשונה אנו רואים את מלאי קופסאות המסטיקים, הגבר לוקח את הקופסא של הטעם שהיא בחרה, משקשק בקול, ושם לה שלישיה על הלשון. בסוף הוא חוזר למטבח, פותח מגירה, בוחר קוקטייל אחר ונרגע.

3-את הכסף תשלחו לוואלה! תרבות.

זהו, אין לי יותר מה להגיד. אני חושב ששברתי שיא; כתבתי יותר מ-450 מילה על מסטיקים, עשיתי שריפות בין מסטיקים למוצרי חלב, החמאתי, התרגזתי, פיתחתי פרנויה רק בשביל שתהיה לי עילה להראות את כשרוני כפרסומאי. מה עוד? אה, רגע, עוד משהו, המסטיקים של MUST לא כוללים אלכוהול. ואני אומר: איפה גירסת המבוגרים, איפה?