סליחה, גברת, יש לך צואת זבובים על המקטורן

אחרי "כתמים - המדריך המקיף להסרת כתמים" (הוצאת כתר) החיים לא ישובו עוד לקדמותם. מסתבר שכל חפץ, חי או צומח, הוא קורבן פוטנציאלי לכתמים הזדוניים. מעתה אל תאמר "חומר", אמור: כתם פוטנציאלי. אל תאמר "בד" או "רהיט", אמור: המשטח המוכתם. אין יותר חומרים סתם, יש רק חומרים מכתימים. בעצם כל חומר שקיים בעולם הוא חומר מכתים, ולפיכך, אויב פוטנציאלי. חוק ידוע: אם יש סיכוי שייווצר כתם, הוא ייווצר גם יווצר. לכן חייבים להיות נכונים ודרוכים, כי הכתם אורב בכל פינה, במקומות הכי לא צפויים וברגעים הכי לא מתאימים.

מה עשינו לפני המדריך המקיף להסרת כתמים? איך אפשר היה לחיות עד עכשיו בלי 3,000 עצות שימושיות להסרת 232 סוגי כתמים? החיים היו מנומרים בסדרה של כתמים מזעזעים, מבישים, מכוערים, מלוכלכים ואפילו מסוכנים. אילו רק ידענו שאפשר להיפטר מכל כתם ברגע שהוא נוצר, היתה נמנעת השפלה גדולה, ואולי ההווה היה נראה אחרת. העבר הוא רצף של כתמים, העבר הוא כתם אחד ענק.

"אין כתם הנוצר ממוצר אחד דומה לכתם הנוצר ממוצר אחר", כתוב במבוא, "וגם שני כתמים שנוצרו מחומר זהה עשויים להיות שונים...". חומר למחשבה. המדריך, המתחזה לספר עצות תמים להסרת כתמים, מציג פילוסופיה חתרנית. פרט לעובדה שהעולם מתחלק למכתימים ומוכתמים, טובים ורעים, מסתבר שהרעים יכולים להפוך לטובים, ולהפך. מי בישול שעועית, למשל, שכל בר דעת יחשוד בהם כנוזל מכתים, הם בעצם מסיר כתמים מוצלח. גם מיץ בצל, תותים, מיץ עגבניות, ריוויון, לחם, חמאה וחלמון ביצה - לכאורה אויבים מובהקים - הם למעשה מסירי כתמים אמיצים, לוחמים בתחפושת. וזה עוד בלי להזכיר מסירי כתמים כימיים, כמו משחת שיניים וקצף גילוח.

אבל פרט לפילוסופיית המכתים/מוכתם ויישומיה בעולם המעש, הספר הוא פשוט שירה עברית צרופה. הנה ציטוט מקרי מערכי הכתמים, כפי שהם מופיעים בסדר אלפביתי:

עקב גומי/פודרה/פוליטורה
פונץ'/פטל/פיח
פירות יער/פלסטלינה/פרחים
צבע שיער/צואת אדם/צואת זבובים
צואת חיות מחמד/צואת חרקים/צואת ציפורים
ציר בשר/ציר דגים/צלליות לעיניים
קארי/קו מנחה לרקמה
קולה/קוניאק/קטשופ/קיא
שפתון/שתן/תבלינים

רק כתם אחד נעדר מהרשימה המפוארת, כנראה שמטעמי צניעות. מתוך כבוד למחבר, מר אברהם שרם, שהחליט להשמיט אותו מהמדריך, לא אציין את מקור הכתם הנלוז. רק ארמוז שמוניקה לווינסקי לא היתה מוצאת שם עצה לניקוי השמלה הכחולה. גם כתמים על התדמית והקריירה לא זכו שם לאזכור. כפי הנראה שומרים קצת חומר למהדורה לפוליטיקאים. חוץ מזה, הספר הוא ללא רבב.