לפני שאשכשך רגליי בשלולית השבועית של "כוכב נולד 2", אפתח בתודה. אני לא יודע אם הקוראת יהודית רביץ נמנית על חובבי הכוכבים של צביקה, או דווקא משתייכת לעדת הנחרדים מהתופעה, אבל דבר אחד בטוח: חסד גדול עושה התוכנית לכולנו בהחזירה אל התודעה את שירי האייטיז המשובחים שלה. קודם היתה זו יעל שחר עם "רחבת הריקודים", ובשישי האחרון עדי כהן עם הביצוע המנצח ל"שבתות וחגים", שלא בייש את המקור ולו במעט. כה חביבים עלי השירים ומשום כך נתונה תודתי ל רק למתחרות אלא בעיקר ליהודית עצמה.
שלישייה למופת הוכנסה הפעם אל הזירה. זו הפעם היחידה עד כה ששלוש בחורות נותנות אחת לשנייה בראש, והעניין אכן הוכיח את עצמו. ליהוק הטריו היה אף מוצלח יותר משלישיית לירון-ציפי-מיקה - התוכנית היחידה שהניבה שלושה ביצועים טובים, ושהורגש בה סוג של מתח לקראת הקראת התוצאות. מה שניכר אצל שלוש הבנות, והיווה חידוש מרענן, היה שיתוף הפעולה. הביצוע המשותף שלהן ל"עבד של הזמן" של ריטה, היה השילוש המוצלח ביותר מתחילת העונה. במקום לעבוד זו נגד זו, עבדו הבנות אחת עם השנייה. כל אחת מהן נראתה אחרת, שידרה על ערוצים משל עצמה, ובתוספת המיני-כוריאוגרפיה החיננית והתלתלים של עדי כהן, התקבלה הגרסה המעודכנת לשלישיית "מנגו". לרגע תהיתי אם כדאי בכלל לפרק את ההרכב לטובת עוד סולו מעייף, אבל בשביל לחזות בצדק שיוצא אל האור, ולשמוע שיר של יהודית, היה כדאי בהחלט.
ספק רב הטלתי בכושר השיפוט של קהל שולחי האס.אם.אסים במהלך התוכנית האחרונה. ולכן האמנתי באמת ובתמים כי בשל החוסר בתשומת לב תקשורתית אל עדי כהן, הרעש והצלצולים של שירה חן ובבלונד של שירלי לילו, תישלח כהן אל הכלבים. אבל הקהל בבית הוכיח את עצמו כמבין עניין. גם לילו וגם כהן בחרו בשירים מצוינים שישבו עליהן בול. שתיהן נתנו ביצוע מדויק ועוצמתי, וקיבלו בהתאם מעל מאה אלף קולות כל אחת. כהן, שהיתה מרגשת ואמיתית מלילו, פתחה את הפער הנדרש כדי לצאת זוכה, ועשתה זאת על סמך ביצוע איכותי נטו.
שירה חן? טלו פתגמון להמחשה: "מי שזיין בשכל בערב שישי, יאכל זין בשבת". מעריציה הצפון תל אביביים בטח יחלקו עלי כאן, אבל שירה חן קיבלה בדיוק את מה שמגיע לה. עד הסוף המר היא המשיכה לטפח את הילת הילדה הפרועה שתעשה עם התחרות הזו מה בצמות שלה. הפריזורה, המלבושים, הכפכפים, ופליטות הביטחון העצמי המופרז ("ברור שהיינו מעולות!" הפטירה אחרי ביצוע משותף עם שירי ומיקה), היו תמיד לקושי. אבל בתוכנית האחרונה היא הפכה ליצור בלתי נסבל בעליל, אם כשניסתה לתרץ את הבחירה ב"יהודים" באומרה: "ושלא יגידו נינט, נינט..", ובעיקר כששלפה את אצבעה האמצעית אל המצלמה בגסות, רגע אחרי הגילוי בדבר מיקומה במקום השלישי עם מספר מועט במיוחד של קולות. הרשי לומר לך שירה: נינט, נינט! כנראה שבניגוד למה שחשבנו שנינו, קהל ההדיוטות הזה שיושב עם הנייד, יודע להבחין בין טוב לרע, ולא סולח על ביצוע שחוק, בחירה צולעת, שבירות קול צורמות וחוסר איפוס כללי. אולי בהרכב שונה היתה מסתכמת חן כצרה פחות צרורה, אבל אל מול שתי הפגזות הארטילרייה הכבדות שהטילו מתחרותיה, לא היה לה סיכוי.