קרן עזבי

קרן יקרה.

אני כותב שורות אלה ותחושת מחנק עולה בגרוני. את חייבת להאמין לי קרן, אני באמת מחבב אותך. עינייך הכחולות, קולך הערב ושיערך השופע הם פנטזיה פרועה עבורי. את יד ימיני אתן עבור חברה שנראית כמוך. אסתפק אפילו בחבר שנראה כמוך. אבל מה שהיה ביננו חייב להיגמר. למה ? כי אני כבר לא יודע מי את באמת.

מדי פעם את מגיחה במהדורת החדשות של הערוץ השני עם כתבה "חברתית". בהבעת פנים נוזפת את מספרת לנו איך שוב פעם העשירים דופקים את העניים, ובאינטונציה השחוקה והידועה שלך את מציינת את הקשר שבין הון לשלטון, מונח שבפיך הפך לקלישאה חסרת משמעות. וזה בסדר גמור. אני עדיין אוהב אותך. בעידן עיתונאיות-חתולות-המין שערוץ 10 הביא עימו, את מהבודדות שיכולה להתחרות בכבוד (ובבלונד) עם טלי מורנו ודומותיה.

אני יודע... זה נשמע רדוד. אבל החל מהיום קרן מרציאנו את איבדת את הזכות שלך לקרוא לי שטחי. הפעם את חצית את קו מז'ינו האתי שאפילו פשוט עם כמוני מוכן למתוח אותו (רק בשבילך) עד לפאתי פאריז. אחרי הכתבה התדמיתית שלך על חברת טבע באולפן שישי האחרון החלטתי לפרק את החבילה.

חברת התרופות טבע מגלגלת רווחים של מאות מליוני דולרים בשנה. את יצאת לעשות כתבה (עוד כתבה) על הפלא המסחרי כחול לבן (צר לי שאני נגרר לקלישאות מתחומך). מה שנקרא "כתבת עומק". אפילו נפגשת עם המנכ"ל ישראל מקוב שברגע טלוויזיוני מלא הומניות הסביר לך איך עושים ביזנס טוב כשהוא מחזיק בידו בקבוקון קטן (מה זה קטן...פיצי) שבו תרופה לטיפול בטרשת נפוצה: "את זה אנחנו מוכרים בארבעים דולר !" הוא התגאה בפניך.

האמת, למי איכפת מחולי טרשת נפוצה, אם אין להם כסף לתרופה הגמדית הזאת – שיילכו לעבוד. בדיוק כמו שמקוב עובד כל יום בחצר שלו. משקה צמחים, גוזם עצים. בזכות ההצצה הנדירה הזו לחייו האישים אני יודע עכשיו (בזכותך, נשמה) שמקוב הוא לא סתם מיליונר. הוא מחובר לשורשים. איש שעובד את האדמה (שלא כמו הפרזיטים האלה, חולי הטרשת הנפוצה)

טוב, די להתחנף למקוב (את הרי עשית עבודה לא רעה בעצמך בעניין הזה ביום שישי). "אז מה סוד ההצלחה של טבע ?" אהרל'ה ברנע שאל אותך באולפן בסוף הכתבה (כנראה שגם הוא לא ממש הבין ממנה הרבה). ומה הייתה תשובתך המלומדת ? שטבע היא לא כמו שאר החברות הישראליות. בטבע חושבים לטווח הארוך. החבר'ה בטבע לא חפיפניקים ואומרים יהיה בסדר. וואו.

טוב, זה מתחיל לשעמם אותי. אין טעם לעבור עכשיו על כל הכתבה שלך. על איך המשקיעים בטבע מרוויחים בוכטות של כסף, על הנאום שבו מקוב עומד על במה ומספר לעובדי החברה איך טבע צפוייה להרוויח עוד ועוד מליונים, ועל איך הבן של היושב ראש הקודם של טבע יהיה כנראה היושב ראש הבא של החברה (אני היחיד שזה נשמע לו קצת מוזר?). בשביל זה אני לא צריך אותך, אפשר פשוט לעלות לאתר הבית של טבע.

אז מי את באמת קרן מרציאנו ? עיתונאית עם אג'נדה, או דוגמנית חדשות ? ואולי את קצת מכל אחד. מין סוג של זונת טרנדים, או בשתי מילים: צביקה הדר. אני לא אשכח את אותו ערב שבת מקולל, ולו רק בשל העובדה שבגלל הבחילה שכתבתך עוררה בי סגרתי את מכשיר הטלוויזיה והפסדתי את הכתבה של סמדר פלד על מצב החינוך המיני בארץ, (אבל אני בטוח שהיא הייתה מאלפת...).

שלך, אור בן שאול.