מתוך ספר ההוראות לראפר המתחיל שיצא בהוצאת תאקט והתגלגל לידי:
"ראפר טוב צריך שתהיה לו כנופיה ואקדח בתא הכפפות של הרולס רויס המבריקה שלו. הוא חייב להיות פימפ, ושלא יתפסו אותו בלי כמה גראמים בכיס ולפחות שתי מושתלות חזה ליד. בלונדיניות, אם אפשר. ראפר טוב צריך לבלות את הלילה במעצר לפחות פעם אחת במהלך הקריירה שלו."
אה, רגע, פה זה לא אמריקה? אוי, התבלבלתי. טוב, גם הצל התבלבל. נכון, תרבות ההיפ-הופ שצמחה בשנים האחרונות בישראל היא בשורה נפלאה - סוף סוף יצירה ישראלית משלנו, סוף סוף בעיטה לתחת של הרוק הישראלי המנומנם. אבל שכחנו דבר אחד: היפ-הופ, חוץ מג'יפים שמפניה וכוסיות, אמור להיות אקט חברתי. הוא צומח מהשוליים, מהשכונות, מהאנשים הפשוטים ונושא עמו דברי מחאה על החברה ועל השלטון. ההיפ-הופ האמריקני הישן והטוב ניסה ליצור תרבות אחרת. יותר מאוחר, כשחברות התקליטים הבינו את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בו, ניטל ממנו משהו מהעוקץ החברתי, אבל לפחות הוא היה כרטיס יציאה מהגטו, כדי להבטיח לך ולמשפחתך איכות חיים טובה יותר.
בשלב מאוחר יותר, תרבות ההיפ-הופ של המיינסטרים הסתנוורה מהכסף הגדול שזרם אליה, וחובות ישנים מהשכונה שלא נסגרו ועברו לעיר הגדולה, וגם כאלה חדשים שנפתחו בעקבות המרוץ אחרי הזהב השחור, הפכו לעניין המרכזי, והיפ-הופ הפך שם נרדף לאלימות. "קיפיניג איט ריל" היה מאז עידן הגאנגסטה-ראפ שם קוד רב עוצמה לראפרים ששרו על קרבות רחוב, אקדחים ועסקאות סמים, ורצו להראות לכולם שככה הם גם בחיים האמיתיים. גם אם הצלקת היחידה על הפנים שלהם היא מכפית הכסף שנולדו איתה. הגאנגסטה-ראפ האמריקאי הפך מזמן למנוף לגיוס כספים עבור תאגידים גדולים, וחברות התקליטים עשו כסף גדול מחבורה של ראפרים שרוצים לרצוח או אשכרה רוצחים אחד את השני. אבל גם לאחר הרצח של טופאק וביגי, ראפרים אמריקאים ממשיכים לנופף באקדחים, ולהיכנס ולצאת מבתי המעצר של הדוד סם. DMX בדיוק קפץ שם לביקור לפני איזה שבוע, אם להיזכר בדוגמא זמינה.
אבל פה כאמור, זה לא אמריקה. פה רק אוהבים לעשות כל דבר כמו באמריקה. בעיקר המאפיינים החיצוניים, אם אפשר. זה היה רק עניין של זמן עד שתרבות ההיפ-הופ תצמח גם אצלנו. אנחנו ישראלים, גאים וגאים פחות, ולא משנה מה, תמיד יש לנו המון מה להגיד. סאבלימינל והצל עושים את זה יופי, אבל למה לעזאזל כל הפוזה האמריקנית? אם זה היה משהו טבעי ומוסבר אנתרופולוגית, מילא. אבל להסתובב עם כובעים של אוניל וחולצות של ה-NBA (אבל עם מגן דוד) זה כבר מזויף ומיותר. מה רע בכובע של פוקס וחולצה של ליגת העל בכדורסל? אבל מילא הלבוש, הניסויים בשיער הפנים ונושאי השירים. כשמתחילים לקפוץ לכל קטטה בשביל קצת יחסי ציבור זה כבר ממש לא COOL. ואם כבר להעתיק, אז שיהיה עם שכל. או שלפחות לא יתפסו אותך מעתיק.