זן ואמנות סימון התוכנייה

מאתיים שלושים וקצת אופציות שונות מציבה בפנינו השנה התוכנייה של פסטיבל הקולנוע בירושלים השנה. יום ושליש זה בדרך כלל המקסימום שרובנו, לפחות אלה שיש להם חיים גם מחוץ לאולם האפל, יכולים להרשות לעצמנו כדי לטעום ממה שלמעדניית ון ליר יש להציע. ומאחר שאי אפשר בכל כך מעט זמן לתפוס את כל מה שהיינו רוצים לראות, וצריך גם להצליח לתזז בין הסינמטק לרבקה קראון ועוד למצוא זמן לאיזה קטנה בקקאו, הסוד לפסטיבל מוצלח נמצא בהרכבו של תשבץ שייתן לנו סרט אחד שווה באמת, עוד אחד-שניים שלא מוצאים בדרך כלל בבתי הקולנוע, ואם אפשר – בלי נפילות.

אז לקחנו את הטעימות שקיבלנו בהקרנות המוקדמות וניסינו לחלק אותן לפי המקום שהן יכולות למלא בתשבץ.

לארס פון טרייר מצרף את יורגן לת, מאבות המזון של הקולנוע הדני, לניסוי קולנועי ואנושי. הרעיון הוא גאוני בפשטותו – פון טרייר לוקח את "האדם המושלם" של לת, קלאסיקה בת 12 דקות משנת 1967 וסרט שפון טרייר עצמו ראה לפחות עשרים פעם (כך לפי עדותו), ומטיל על לת לספק רימייקים ליצירת המופת של עצמו. הקאץ': בכל פעם צריך לת לקחת חלק פעיל בשבירה ברוטאלית של אחד מהחוקים המרכזיים עליהם מבוסס הסרט המקורי. אחרי שגמר להתעלל בדמויות הנשיות שלו, עובר פון טרייר להתעלל באחד מגיבורי התרבות שלו - ובאופן מרושע למדי יש לציין. המסע הקולנועי שולח אותו ממשימה בלתי אפשרית בקובה בה הוא צריך לצלם את הסרט ב- 12 פריימים לקאט וללא תפאורה, דרך מקומות אליהם לא היה מאמין שיעז להגיע, כרובע עני במיוחד בבומביי, מחוזות האנימציה ה-אם.טי.ויים, וגבול היצירה חסרת המגבלות. לקינוח הוא מעביר אותו השפלה פומבית בצורת מכתב קולנועי מאת האדון פון טרייר עליו לת יהיה חתום. המפגש בין התעוזה פורצת הגבולות של פון טרייר ליכולת היצירה ולסגנון הבלתי מתפשר של לת, מספק מסמך מרתק עבור כל מי שאי פעם ניסה לחשוב על לצלם סרט קולנוע, והצצה נדירה לדרך חשיבתו ועבודתו של פון טרייר, במה שיכול ודאי לשמש גם סוג של מודל לסדנאות טיפול באמנות. חסידי הבמאי הדני יתמוגגו, אלו שהתקשו עם היצירות הקודמות ימצאו אותו יהיר ומניפולטיבי במיוחד (שבת, 17/7, 12:15).

פייר זאליקה הבוסני חוזר לתקופה שאחרי המלחמה עם סרביה ומציג את הפארסה שבמלחמת השכנים ובבירוקרטיה האזרחית של העידן הפוסט קומוניסטי. החומרים בתבשיל: עיירה על הגבול הסרבי, מפקד משטרה לשעבר שקצת התחרפן מאז שאבדו עקבות בנו, מחליפו שרוחץ ידיים בקביעות עם גנגסטר הצעצוע המקומי וראש עיר שצריך לעטוף ולשווק את הברדק הזה כסמל למנהל ציבורי תקין, שלטון חוק ובעיקר אחווה בוסנית-סרבית, לקראת ביקורו המתוכנן של נשיא ארצות הברית ביל קלינטון. עם חן בלקני, שכולל הרבה הומור עצמי ונגיעות סוריאליסטיות אופייניות לעולם הקולנוע שעוצב בצלם של מקבייב וקוסטוריצה, אנחנו מקבלים עוד סרט שמראה לנו עד כמה טפשית אבל קלה היא הבחירה בשנאה, ועד כמה דווקא הייאוש הקיומי הוא החממה הכי טובה לתקווה (חמישי, 15/7, 18:00).

בעליו האפור של מפעל גרביים קטן וצולע במונטבידאו שבאורוגוואי מתמודד עם שבירת השגרה המוקפדת של חייו, עת אחיו הצעיר שפתח מפעל מצליח יותר לאותו מוצר בברזיל, מגיע לטקס גילוי מצבת קבר אמם שנפטרה שנה קודם לכן. מנהלת העבודה הקורקטית מגויסת לשחק את תפקיד האשת-איש במלחמה הקרה שבין האחים, וכשהשלושה יוצאים לחופשה משותפת, הגבולות הברורים של המשולש עומדים למבחן. זה יכול להישמע כמו בסיס למלודרמה או קומדיה מהסוג הבנאלי ביותר, אבל צמד הבמאים האנונימי יחסית, חואן פבלו רבייה ופבלו סטול, מגיש לנו סרט קטן שנראה כי מצליח להוציא את המקסימום מכל תנועת מצלמה (ואין הרבה כאלה) ומתנגן בשלווה אלגנטית שמצליחה לשלב איכויות של הומור יהודי עם דיוק ואיפוק אירופאי ועדיין להשאיר ניחוח לטיני עדין (שישי 16/7 ב-12:15, שבת 17/7 ב-12:00).

רצינו לספר לכם גם על הסרט 'שידברו עליו', אבל לצערינו "התאגיד" של מארק אכבר וג'ניפר אבוט, שמתווסף למה שכעת אפשר לכנות כז'אנר סרטי מייקל מור, רץ כבר את הפעמיים שלו על המסך. נסו לתפוס אותו בסינמטקים כדי להגיע מעודכנים לשיחה החמה של המסדרון.

ועוד אחד שלצערנו כבר פיספסתם, הוא מלון היביסקוס. המסורת התרבותית של אוקינאווה שביפן, דרך עיניה של מייקו, ילדה קטנה ואבודה מצד אחד, אבל מלאה קסם ושמחת חיים מהצד השני. בתוך וסביב המלון שמתאים לאורח אחד בלבד, אנחנו נחשפים לעולם הזוי למדי, מלא נופים פסטרוליים, חיילים אמריקאים וחבורה של דמויות ססגוניות. העלילה נוטה להתפתל סביב הזנב של עצמה ומי שאינו שבוי בקסמי התרבות והשפה היפנית עלול להתקשות קצת להישאר מחובר לסרט עד לסיומו, אבל רוח השטות של הסרט הצנוע, הרפרופים בין פנטזיה למציאות והקסם שבנקודת מבטה של ילדה תמימה לכאורה על עולם המבוגרים מייצרים סוג של ריאליטי-נונסנס, שמזכיר שלא צריך לקחת את הכל כל כך ברצינות. וזה כולל ביקורות קולנוע.