ספר פצצות שחבל"ז

שלום לך רוביק רוזנטל. הספר שלך על העברית הישראלית, איך להגדיר אותו? ברחה לי המילה. מה הביטוי המדויק למשהו שהוא גם משעשע וגם מעורר מחשבה, גם קליל וגם מעשיר את הידע, גם אקטואלי וגם היסטורי, גם טורים שהתפרסמו בעיתון וגם ספר בכריכה קשה? טוב, אתה כבר בטח מנחש. אחלה. אחלה ספר, באמת. אבל אם היית מקפיד קצת יותר על הפרטים, זה היה יכול להיות אפילו ממש-ממש סבבה של ספר. הגבול בין אחלה לסבבה הוא דק, אבל שווה להתאמץ כדי לעבור אותו. מותר להביא אותה בקטנוניות?

אז ככה: וואלה! הוא לא "מנוע אינטרנט". פשוט אין דבר כזה, "מנוע אינטרנט". יש מנוע חיפוש באינטרנט (Search Engine), ויש פורטל אינטרנט. וואלה! הוא פורטל: כלומר, שער שדרכו נכנסים אל תכנים ואתרים שונים. אחד משירותי התוכן בפורטל הוא אכן מנוע החיפוש.

עוד הערה קטנטנה? בספרך "הזירה הלשונית - דיוקן העברית הישראלית" (הוצאת עם עובד) תיארת דיאלוג דמיוני בין "שחקנית פרסומות מתחילה" ל"מעצבת תוכן באינטרנט". ("שחקנית: הי מתוקה, מה העניינים? מעצבת: עשר, מה אצלך, בובי?" וכו'). הפרודיה על העברית השינקינאית פצצות, הסאטירה חבל"ז שוקו קר. אבל יש בעיית אמינות קלה: אין מקצוע כזה, "מעצבת תוכן באינטרנט". מאחר שאתה עוסק בשפה העברית, אתה בוודאי מבין את ההיגיון שבכך: תוכן לא מעצבים, אלא עורכים. המעצבים מעצבים, הכותבים כותבים והעורכים עורכים. האינטרנט הוסיף מילים חדשות וצירופי מילים מוזרים, אבל ההיגיון שבשפה נשאר.

במחשבה שנייה, אתה לא אשם. אף אחד לא טרח להסביר מה המשמעות של כל הגדרות התפקידים הפלצניות האלה שצצו פתאום. באמת יש שני מקצועות חדשים שצמחו מתחום האינטרנט: קוראים להם "ניהול תוכן" ו"הנדסת תוכן" (Content Management, Content Engineering). מה זה אומר? זה אומר שהיה צריך למצוא הגדרת תפקיד ראויה למישהו שקיבל משכורת גבוהה, סלולרי, רכב וביטוח מנהלים (עכשיו הוא בטח כבר מפוטר, אבל זה עניין אחר). ככל שהתואר עמום יותר, כן רב הרושם שהוא מעורר באנשים שלא מבינים כלום, ורובנו הרי כאלה.

יכול להיות שהעמימות הזאת מכוונת. אולי בעלי המקצועות החדשים רוצים לשמור על העירפול, כדי שלא ידעו מה הם עושים באמת. אפילו אלה שעושים, מתקשים להגדיר מה הם עושים. שאלתי מישהו שמבין עניין מהי הנדסת תוכן, וזו היתה תשובתו: "קיטלוג אובייקטים של תוכן ובניית מבני מידע כדי ליצור יכולת איחזור מקסימלית ואופטימלית בעתיד". הבנת?

אתה צודק רוביק. העברית מלאה מלל מיותר. יותר מדי הגדרות ארוכות ומסובכות לפעולות קצרות ופשוטות. הספר מצליח להזיז כמה רהיטים במוח, וחוץ מכמה טעויות קטנות הוא באמת, אבל באמת אחלה.


* הספר "הזירה הלשונית - דיוקן העברית הישראלית" מקבץ טורים של הכותב שפורסמו במוספים "תרבות מעריב" ו"זמן תל אביב".