גבירותיי ורבותיי אפשר להירגע. סוף סוף הגיעה הטלוויזיה אל ייעודה האמיתי: הצגת הטמטום האנושי ברבים. ולמה? על מנת שאנו, הצופים, נוכל להתענג על הסיבה לשמה אנו משוטטים בין ערוצים: השמחה לאיד. בליל רביעי שעבר פתחתי את המקלט על ערוץ אם.טי.וי ומצאתי גאולה. אחרי אינספור יחידות זמן מבוזבז של טלוויזיה עמוסת נימוס מהתחת ומרובת פוליטיקלי-קורקטיות מצחינה, זכיתי לחזות בטלוויזיה חדשה: חצופה, חסרת-סנטימנטים ובהמית. טלוויזיה אשר ממצה את הפוטנציאל העצום שיש ביכולתה להעניק לנו.
הייתה זו תוכנית בשם "להיראות כמו מפורסם". חצי-שעה חלומית בה מיטב הנוער האמריקאי זוכה באפשרות לעשות את טעות חייו. ואף באופן מתועד, למען לא ישכח לעולם את הרגע בו חצה את סף הטמטום והפך לאנדרטה חיה ונושמת של קיום לחינם. בכל תוכנית מוצגים צעיר/צעירה (ובפרק אחד אף מגיח טראנסג'נדר), אשר מבקשים להידמות ככל האפשר לכוכב הנערץ עליהם. למשל: מייק ומאט, בני 20 מאריזונה, ביקשו להיראות כמו בראד פיט, מאיה, בת 27 מאורלנדו, חולמת להציץ במראה ולגלות שם את בריטני ספירס, או ג'סי, בן 26 מלאס-ווגאס, שלא ינוח עד שאלוויס פרסלי יקום לתחייה על פרצופו. מבחר מצומצם של הפרעות זהות מהלכות על שניים, שכל רצונם הוא לברוח מעצמם ולהקיץ אל תוך ממלכת "היפים והעשירים", שם, הם סבורים, מתגורר האושר בכבודו ובעצמו. או כפי שהסביר מייק: "ידעתי שאם אחקה את המראה של בראד פיט, אז אהיה מאושר...".
למי שעדיין לא הבין, המדובר הוא באנשים שפוסטר על הקיר או חברות במועדון מעריצים לא מספק אותם. הם מעוניינים בדבר האמיתי: 'להיראות כמו מפורסם', ובאם.טי.וי הם גם מקבלים את מבוקשם. כל אחד מהם מפקיד את כבודו העצמי מאחורי הקלעים, ומעניק למצלמה ייפוי כוח מלא לעשות בו כרצונה. אחד אחד הם עוברים שלל ניתוחים פלסטיים, קוסמטיקאים, סטייליסטים, מעצבי שיער- עד שבסוף הם הופכים לסוג מתקדם של קוקסינל: קוקסלבריטי. סוג של יצור נחות שהחלום ההוליוודי משמש לו כהוראות הפעלה לחייו, וברוב טמטומו הוא סבור כי על ידי ריסוק פניו וגופו למצב הצבירה של מושא הערצתו הוא יזכה לנהל חיי כוכבות. סוג של מוטציה אנושית שאחרי שנים של יניקת השקר האמריקאי בטלוויזיה, בקולנוע, בעיתונים, ברדיו, בפרסומות, ובאינטרנט, כבר מתקשה להבחין בכך שקיומה המגוחך בצל האייקון והזוהר הפך אותה לשקר האולטימטיבי. עשה ממנה פיקציה שמחקה פיקציה של יחסי ציבור ודמויות ראשיות. אחד כזה שאפילו ב"מדאם טוסו" יגחכו על חשבונו.
סגנון הבידור הזה אינו המצאה של אם.טי.וי. "להיראות כמו מפורסם" היא גרסה מודרנית לימי רומי העתיקה, כשאריות ונמרים היו שוחטים גלדיאטורים חסרי ישע לעיניי ההמון בקולוסיאום. מדובר באותו עיקרון: הצגתו בציבור של האדם האבוד בשעת צרתו. במקום גלדיאטורים יש לנו היום נערים בעלי מנת משכל של קרם פנים, הנטבחים על ידי האריות והנמרים של ימינו, היינו, "החלום ההוליוודי" ו-"נפלאות התהילה". ההבדל היחידי בין השניים הוא רמת הסבל. בעוד שהגלדיאטורים זוכים להמתת חסד, על המנותחים הצעירים לשאת את סבלם איתם לתמיד, לנצח יחיו עם אות הקין על פרצופם.
גם בעוד עשר שנים נניח, כשמייק ומאט ייגלו שקצת נמאס להם לחיות בתור פורטרט, וכשמאיה תבכה בכל פעם שבתה הקטנה תיבהל מהצלקות שהשאירו שלל הניתוחים הפלסטיים על פניה של אמא, וכשג'סי יבין שהפתטיות של פניו היא כנראה הנימוק לכך ששנים הוא כבר לא מזיין, אז פתאום הם יעכלו את גודל העוול הבלתי הפיך שהם עוללו לעצמם. ואז, הו אז יוכלו מיליוני צופים לצווח בעונג: "אמרנו לכם!".
כן, רבותיי, הטלוויזיה חוגגת הומאניות באם.טי.וי, ואם רק תהיו מוכנים להודות שאין כמו לצפות באסונו של אחר, אז מהרו נא! בשבוע הבא "להיראות כמו מפורסם" עומדת בסימן וודי אלן. יהיה שמח, מבטיח.
שובו של דיין שכל
19.7.2004 / 11:07