ליאונרדו וטרה, זן מוזר של מדען שהוא גם כומר קתולי, שאף להביא לסיום המחלוקת המרה, בת מאות השנים, בין הכנסייה למדע. הפיזיקאי השוויצרי הצליח להוכיח כי בריאת העולם כפי שהיא מתוארת בספר בראשית אכן התקיימה, זאת על ידי יצירת חומר יש מאין, האנטי-חומר. לפני שווטרה מספיק להכריז על תגליתו בפני העולם, הוא נרצח באכזריות, על חזהו נצרבת כתובת מסתורית ותגליתו החשובה נגנבת. אלו הם האירועים שפותחים את "מלאכים ושדים" (מודן) ספרו החדש של דן בראון (מחבר רב המכר "צופן דה וינצ'י", כשלמעשה הספר הזה נכתב קודם, ומתאר את התרחשויות שקדמו לו). בדומה לקודמו, גם הספר הזה הוא מותחן אמנותי-מדעי-בלשי-מיסטי. במרכזו פרשיית רציחות מסתורית וחוקר אמנות מתוחכם אחד שמצליח לפענח את התעלומה במרוץ נגד הזמן. גיבור הספר הוא רוברט לנגדון, אותו מומחה לסמלים מהספר הקודם, מרצה נאה ושרמנטי בשנות הארבעים לחייו, שהוא גם מומחה בעל שם עולמי לסימבולוגיה עם התמחות בכתות דתיות. ללא ספק התשובה של עולם הספרות והאמנות לג'יימס בונד.
ובחזרה לסיפור - לנגדון, רוברט לנגדון, מוזעק באישון ליל למאל"ג (המועצה האירופית לחקר הגרעין) לעזור לפענח את הרצח. הרמז היחיד שיש בידיו הוא הסמל שנצרב על חזה הגופה - אמביגרם (כתב שניתן לקרוא משני כיוונים), שהוא סמלה של אחווה עתיקה וידועה לשמצה - האילומינטי (המוארים). זהו מסדר חשאי שהוקם במאה ה-16 על ידי קובץ מדענים, שהתנגדו לכנסייה הקתולית ולהגמוניה שלה על הידע ושאפו לכונן סדר עולמי חדש (זה לא סתם נשמע מוכר ועל כך בהמשך). הוותיקן הוקיע את האחווה, וראה בה הכוח האנטי-נוצרי המסוכן בעולם. כל הסימנים מובילים למסקנה שלאחר מאות שנים של שתיקה, חוזרת האחווה המסתורית והאכזרית להנחית את המכה הסופית על אויבתה הגדולה ביותר, הכנסייה הקתולית. בתוכנית מפורטת ומדויקת להפליא מאיימת האחווה למוטט כליל את קריית הוותיקן באמצעות פצצת האנטי-חומר, שכוחה הרסני יותר מפצצת אטום, בדיוק ביום בו מתכנסת בה מועצת הקרדינלים לבחירת אפיפיור חדש. חוקר הסמלים ובתו של הנרצח, ויטוריה טרה, שכיאה לנערת בונד לבושה מכנסונים קצרצרים שמככבים לאורך כל הספר, מתרוצצים ביחד בין הארכיונים, הקתדרלות ומערות הקבורה בעיר הקדושה, בחיפוש אחר מקום המפגש הסודי של האילומינטי.
בראון קופץ לאוקיינוס הקונספירציות, אך יותר משהוא צולל למעמקים נשארת ההרגשה שהוא מעדיף לשנרקל לצד האלמוגים והשוניות. רשת הקשרים הענפה של האילומינטי, המתוארת בפרטי פרטים בטרילוגיה של רוברט שיי ורוברט אנטון וילסון, "אילומינטוס" (זמורה-ביתן), מבהירה כי האילומינטי היא לא סתם אחווה מתוחכמת עם נטייה לטרור הרסני, כי אם מסדר בעל היררכיה ברורה מאוד, החותר תחת כל גופי השלטון במטרה להשתלט על העולם. מדובר באחד הארגונים המתוחכמים ביותר שהצליחו לחדור לכל ממשל וגוף חזק שקיים בעולם, מזקני ציון ועד לוועידות ה-G8 (לא במקרה, הסמל שהכי מזוהה עמה היא העין בתוך המשולש המופיעה על שטרות הדולר). הכנסייה, בהיותה גוף שקפא על שמריו מזמן, ועל נקודה זו לא פוסח בראון, אינה יריב ראוי כלל לארגון אימתני שכזה. בראון משרטט מסלול מרתק העובר דרך שלל יצירות אמנות שכולן קשורות לאילומינטי, אך הוא עושה זאת ברישול מה. בשלב מסוים הוא טוען כי המילה "שטן" הגיעה מהמילה הערבית שייטאן כשבעצם מקורה בתנ"ך, בספר איוב (הספר החתרני ביותר בקאנון הקדוש). הוא כאילו נוגע לא נוגע בעובדות, זורק שלל רמזים אך אינו יורד לעומק, בונה רשת קשרים ערמומית שלא מתרוממת אלא נעצרת בפיתוחים של אובליסק מסוים (עוד סמל ידוע של המסדר). העיסוק בתפוח הזהב הרעיל של האילומינטי יכול להציע מיצים עסיסיים הרבה יותר מאלה שמספק הספר.
המרדף אחר הכוחות אפלים המסתעפים בכל רחבי העולם, נושפים זה בעורפו של זה, מסתמן כלהיט של הקיץ. דן בראון, בדומה לגיבורו הראשי, הוא סוג של אינטגרציה בין אומברטו אקו וטום קלנסי. ספריו של בראון עונים למרבית כללי הז'אנר המדעי-בלשי ומתובלים במיסטיקה ואמנות. להגיד שספרו של בראון שטחי זה כמו לומר שסרטי בונד משעממים, אחרי הכל מדובר דווקא בספר משובח ביותר. "מלאכים ושדים", שנכון לכתיבת שורות אלו מטפס במעלה רשימת רבי המכר,הוא ספר שראוי לקרוא בקיץ על שפת הבריכה, כי בסופו של דבר אין חדווה כחדוות הקונספירציה.
* * *
ולהרחבת היריעה נזרוק עוד גזר קטן למרק הקונספירציות. ה-JAM, ראשי התיבות של Justified Ancients of Mu Mu, הוא ארגון שאינו מוזכר בספר, ומתנגד לאידיאולוגיה הפוליטית ולהיררכיה המעמדית של האילומינטי, ובמקביל גם פועל נגד השתלטות הכנסייה. הפעילות שלו הדהדה במקום מאוד לא צפוי מצעדי הפזמונים. הלהיט הגדול "Justified and Ancient" של KLF (להאזנה לשיר לחצו על הלינק), הלא הם ביל דראמונד וג'ימי קאוטי חובבי הקונספירציות והמיתולוגיות, שקראו לעצמם בין השאר גם ה-JAMS, ואמצו את שם הארגון כחלק ממתקפתם על תעשיית המוזיקה ועולם האומנות הממוסד בבריטניה. בתפר בין שנות השמונים והתשעים הוציאו השניים מספר אלבומים תחת שמות שונים ועסקו בייצור פרובוקציות שכללו בין השאר שרפת מיליון לירות שטרלינג, קיום תחרות "יצירת האמנות הגרועה ביותר", וניסיון להשכין שלום עולמי.