כמעט טוב מאוד

"היה נהדר" הוא לא סרט שמתנחל לך בתודעה גם שעות ארוכות אחרי שהוא מסתיים. יכולת ההתפוגגות שלו מהירה יחסית. מה שהופך אותו לראוי נעוץ בכך שלמשך השעה בה הוקרן הוא הצליח – בעיקר בעזרת תסריט קולח ואנושי ומשחק מצויין של אלון נוימן - למחוק לך בהנאה את תודעת היומיום. ועל כך נאמר: דיינו. "היה נהדר", הסרט שפתח אתמול את רצועת הדרמות הישראליות של רשת במסגרת סדרת "שיעור מולדת", היה, למען הדיוק, טוב פלוס, אם כי זה בוודאי טוב מאוד ביחס לתכנים הרגילים של רשת, זכיין שעל פי רוב דורש ממך להפקיד טרם השידור את המוח בחניה.

כשאתה צופה בסרט אתה בוודאי נהנה. אבל בבואך לנסות להסביר מדוע בעצם נהנית ממנו, "היה נהדר" מתגלה כמרשים יותר. זאת מפני שעל הנייר מדובר בתסריט פשוט עד פשטני. למעשה, פרט להעדרן הבולט של בדיחות מסוג ה"יא ווארדי, כל עדשה מיקרוסקופ", החומרים שמרכיבים את "היה נהדר" לא רחוקים מהמתכון הבסיסי של סרט בורקס: משפחה ישראלית ממוצעת נעתקת ממקומה הרגיל בגבעתיים לחופשה מאוחדת בסלובקיה. אב המשפחה מאוד מתרגש מהאירוע החגיגי. האמא פחות, משום שבגילה היא טרודה בהסתיידות העורקים הנפשית שלה. גם שלוש הבנות, בגילאי 26-32, לבית משפחת ברנע, מובילות במזוודה שלהן מטען עודף של עויינות אחת כלפי השניה: החבר הנוכחי של הבת האמצעית, איה, זיין פעם את הבת הקטנה.

אסף הראל (שכתב את התסריט עם סיוון ארבל) זוכה מאז "שוטטות" לקונצנזוס אינטליגנטי על כישוריו כתסריטאי ובמאי, ועם כל הרצון הרע, האמת היא שההסכמה הכללית לגביו עדיין מצדיקה את עצמה. יש לו את היכולות לחלץ מהבנאלי את האנושי שבו, לקחת פיסות מהישראליות ולהציג את העליבות שבה באופן שובה לב. כך למשל הסטירה שחוטף האבא המזדקן (אלכס פלג המצויין) מאיזה ערס סלובקי בכביש, היא סצינה אופיינת להראל, סצינה שנעה בין המשעשע למכמיר לב: אף שהיא נעשתה בנסיבות מצחיקות - תאונה קלה שמתרחשת עקב ניסיונות לארגן שירה בציבור בתוך הרכב המושכר - פגיעה באבא תמיד יוצרת גם תחושה של "רצח רבין" קולנועי, תמיד מזעזעת.

אם ב"שוטטות" בחן הראל את המעמד הבינוני-נמוך של התקשורת הישראלית ביחס לסלבריטאים שהוא מסקר, הפעם הסרט עוסק במעמד הבינוני הישראלי הקלאסי, המעמד שבו יחסים רעועים בין ההורים עדיין לא מוליכים בטבעיות לגירושין, אך מקרינים את עוצמתם השלילית גם על פירוק היחסים בין הילדים המתבגרים.

זה לא רק סיפור חברתי. זהו גם סיפור רגשי מוכר – כפי שכולנו יודעים הרצון לשמור על משפחה מאוחדת ותקינה והרצון לצאת בריא בנפשך לנוכח חופשת משפוחה אינטנסיבית שכזו הוא בעיה שגם טובי המדענים עדיין לא הצליח למצוא לה פתרון. מה ש"היה נהדר" בוחר לעשות לפיכך הוא להציג – על רקע דיון אקדמי בין הבנות בסוגיית ה"מתי זוג סטרייטים אמור לעבור לשלב האנאלי והאם הקירות הדקים בין החדרים במלון הסלובקי הם הדרך הנכונה לבשר על ההחלטה" – את התסבוכת הרגשית הזאת כדרמה נטולת מלודרמטיות, מסוג המצחיק שזה כואב (שום קשר למוטיב הזיונים בתחת).

בשורה התחתונה הסרט המהנה למדי מוכיח שבשביל לנפק דרמות ישראליות טובות לא מוכרחים לשבור את הראש על תסריט שאף אחד לא יכול היה לחשוב עליו קודם; וגם לא, לחילופין, להתמקד שוב בזווית נסתרת באופי הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מספיק לדפוק נוכחות קבועה ליד דוד יעקב בארוחות ליל הסדר ולדעת איך לתסרט את הסיטואציה עם שחקנים כישרוניים.

בכל מוצאי שבת תקרין רשת למשך החודש הקרוב דרמות ישראליות במסגרת רצועת "שיעור מולדת". בשבוע הבא תשודר הדרמה הבדיונית המשעשעת "3 אצבעות" של דפנה לוין. פנסיונר שחתך לעצמו בטעות את באצבעות מובהל על ידי אשתו המסורה לבית החולים, אם כי לרוע המזל את האצבעות היא מאבדת בדרך לחדר המיון. ב-7.8 תשודר דרמה חברתית מעניינת של דורית חכים וציון רובין, "קרוון 841", על אודות ילד אתיופי שנקרע בין מי שמנסה למשוך אותו לעולם התורה למי שמנסה לרתום אותו לעולם המוזיקה. וב-14.8 תשודר הדרמה המרגשת "עבדי השם" שתעסוק במשפחה דתית-לאומית שמתכוננת לבת המצווה של הבת הקטנה תמר. עם ההכנות לטקס מתברר שככל שהקשר האישי-אינטואיטיבי של תמר עם אלוהים מתחזק, כך נפרם הקשר ההלכתי, למגינת ליבם של ההורים המודאגים. בימוי: הדר פרידליך.