דבר אחד צריך לתת ל"דרבי הגדול": אם יש ערוץ שבו הוא צריך להתרחש, זה ללא ספק ערוץ הצחוק. בכוונות טובות וטהורות למדיי, גמעתי בשקיקה את הפרומואים המשעשעים עד מצחיקים של ערב השידורים החדש של הערוץ. רוצים לראות תוכנית אחת שלנו? אין בעיה, קבלו על הדרך עוד שלוש, במקום הכל בשקל הכל בעשר. לא שהבנתי בדיוק מה אמור להתחיל מתי - הדרבי הגדול, דאבל דייט, פיוצ'ורמה או סאות'פארק? מיד נדע.
אבל הפרומואים באמת כל כך מבטיחים, שלא אכפת לי, שיפתיעו אותי במה שרוצים. בסופו של דבר מסתבר שמתחילים בדרבי הגדול, ואייל קיציס מפציע במשבצת שהכי מתאימה לו ערוץ הצחוק. עזוב אותך ערוץ 2 איילי, זה לא בשבילך, לך על הדבר שלך. הרעיון שמאחורי התוכנית: לקיים דיון בשאלה נוקבת כמו "האם האושר ברווקות או בחיי נישואים", שנחקרת על ידי שתי קבוצות מתחרות שכל אחת מהן מייצגת צד אחר. האמצעי השחוק עד אימה אוסף אקלקטי של סלבס. אבל מה אכפת לקיציס, יש לו את אלי ומריאנו, שמצליחים להצחיק אותי שוב ושוב בפרסומת לרשות הדואר.
המתמודדים: מצד ימין, "הרווקים המבוקשים" של העיר סנדרה רינגלר (לייק הלו? היא לא צריכה להיות בדאבל דייט?), חיים צינוביץ' (פיהוק), וליאון רוזנברג.
מהעבר השני משה פרסטר מחומצן השיער, גילת אנקורי החמצון והתופעה ופליקס חלפון, גם הוא, מחומצן. נראה מבטיח. העובדה שבתחילת התוכנית הודיעה כתובית שפליקס ופרסטר נטשו את חיי המשפחה מאז צולמה, רק הגבירה את הציפיות. בואו להופיע בטלוויזיה, תהיו רווקים מבוקשים ולא תצטרכו משפחה. אז למה לעזאזל היחידה שנראית כאילו היא נהנית היא גילת אנקורי, האישה ותאוות הפרסום.
משימה בלתי אפשרית
חברי הקבוצות מתבקשים לבצע משימות אינטיליגנטיות במיוחד: פליקס, למשל, מתבקש להרכיב כיסא תוך כדי שאלי מגלם רעיה סטריאוטיפית בסגנון עדות פולניה. במקומו הייתי מעיפה לו את הכיסא בראש, אבל פליקס האומלל נאלץ לעמוד במשימה, ולשאת את הלהג הכה לא מצחיק של אלי. ליהוק של גילת אנקורי בתפקיד הרעיה היה אמין ומצחיק יותר. בהמשך מתבקש פליקס לשחזר את פרטי הדיאלוג המיותר שהתנהל בין אלי לבינו. אי יכולתו לדלות את הפרטים, מעידה בעיקר על סגולתו ההישרדותית להימצא במקום אחר, בזמן שסביבו מתרחשת התוכנית. משימתו של פרסטר לקבל מספרי טלפון של בחורות היא היחידה שהצחיקה. פרסטר קורע כתמיד, מדבר עם בחורות מצחיקות בטירוף, צעירות מראשון לציון. אולי אפשר לסדר להם איזו תוכנית דייטים ולסגור עניין? למה לנסות להצחיק בצורה כל כך מלאכותית אם הצחוק סביבנו ביום יום?
העובדה המצערת היא שהסלבס האורחים התגלו כמצחיקים ולעיתים אף שנונים יותר מה"בדרנים" שהמקצוע שלהם זה להצחיק. לא ברור אם ההנחיה להיות משעממים היא הוראה של אנשי הערוץ, שסבורים שיש נוסחאות שעובדות, או בחירה חופשית. אני בוחרת להישאר לצידם של אלי ומריאנו ולחשוב שאם זה היה תלוי בהם, זה היה נראה אחרת. שוב התעוררה בי כמיהה לראות לפרסומת של רשות הדואר.
האם אנשי התוכנית באמת חושבים להעלות בדל חיוך על שפתותינו המיובשות באמצעות צרור בדיחות קלישאתיות, סטריאוטיפיות ושחוקות עד אימה? ואולי הילדים ה"חכמים" של היום הם גם בעלי חוש הומור שונה? אולי עליהם זה עובד? מעבר לרמת הבדיחות הירודה, התוכנית התנהלה בברדק מסוים, כשבכל רגע נתון דיבר יותר מאחד הנוכחים באולפן. אולי בני נוער במצב ג'ננה מתקדם של שלהי החופש הגדול יצליחו להפיק מהדרבי הגדול איזה בדל חיוך. אני לא, תודה. אגב, מסתבר שאחרי זה מציע הערוץ את "Friends", שזה סוג של נחמה אחרי הדרבי, אבל עדיין לא שווה להיתקע על הערוץ בשביל זה. Been there, done that.