שש שנים לאחר שהתחיל את דרכו במבושי גן העצמאות, נדד דרך לוקיישנים שונים ומשונים והגיע לשפל שיא בשנה שעברה, נראה כי "די ג'יי העיר", התחרות השנתית של העיתון הנושא את אותו שם, הגיע למנוחה ולנחלה. לא עוד אירוע יחצנ"י סוג ז' דוגמת שנה שעברה במתחם "שם-מים", עת מאות דוגמגישות טימאו את ההילה של זקי שירזי, כשחיפשו שוסי ושתייה חינם, אלא אירוע מרוחק בבריכה בגעש, מצומצם כציר בקר וסנובי להפליא, שבו רק הסצנה האמיתית מתערבבת ומפרגנת לעצמה. עיתון העיר, בסיועה של המפיקה תמרה שרייבר, הנעים אחרה"צ מיוזע להפליא לאלה, שרואים רוב השנה את השמש מהצד השני של היממה.
הקהל היה מיקשה מוכרת ומודעת לעצמה של די ג'ייז, עיתונאים, קלאברים ותיקים, ברנז'ה לייט ומרלבורו מדיום. מבחינת הזיהוי, לא הייתה בעיה: אם אתה לקראת גיל 40 ואתה יושב באמצע מעגל כיסאות על הדשא, אתה בעל מועדון. אם אתה שחום, שרירי ויוצא מהבריכה בפוזה של מיליון לירה, אתה ברמן או חשפן, ואם אתה נמוך, חיוור ומכופף, אתה עיתונאי מוזיקה או די ג'יי אנדרגראונד. הבריכה, מיותר לציין, שירתה היטב את הנוכחים, והכניסה אווירה שמחה לעולם שטוף הקטנוניות של סצנת הלילה. כל האינטריגות, אם היו כאלה, נשטפו היטב בכלור האופטימי של געש.
הטקס חולק, משום מה, לשניים: לאחר מספר קטגוריות, עשו הפסקה והעלו את הזוכים בקטגוריית הדי ג'יי השחור, חבורת "סוליקו" (סופהביט, למון) למיני-סט של 40 דקות. רק שהקהל המבולבל חשב שדי, הולכים לישון לפני היציאה, והתחיל לנהור החוצה. מה שהביא את המנחה אוחובסקי לזעוק "פליז, עוד לא נגמר", ואת סוליקו למיצויו של הסט הכי קצר שהם נתנו השנה (14 דקות). רוב הקהל עקב בשיעמום מה אחר התוצאות, וכנ"ל הזוכים עצמם, שעלו משועשעים ברובם לבמה, כדי לקבל פרס דמוי צינור מתכת המעוטר בברקים. אחד הגורמים, כנראה, מלבד מיעוט המועמדים הרציניים ברוב הקטגוריות, הוא שקלול הקולות הסבוך (מצביעים באינטרנט, מערכת העיתון והמועמדים עצמם אגב, אצל אנשי העיר ישנה רשימה של כל אנשי הסצנה, ולמי הצביע כל אחד ראו הוזהרתם).
יש פיצוח
בקטגוריית המגה-קלאב נקבע סופית, כנראה, סיומו העצוב (או לפחות הפסקה) של עידן המגה-קלאבים בהולילנד. הווקס, החלל הדנדש בת"א המאכלס 800 איש בדוחק, גבר על האימפריות TLV והאומן 17. בקטגוריית ליין השנה זכה הליין המעורב (גייז, בנות, חובתי"ם, טרנסקסואלים וזקי שירזי) FFF של ש. שירזי וה-TLV. הקלאברים המבולבלים החליטו לעשות סדר, כך שעם כל הכבוד לימי חמישי של הווקס, שפתחו בקול תרועה גדול למספר חודשים ונחלשו עד לבלי הכר, ולפיקים של פעם בחודש-חודשיים באומן 17, רק ה-FFF נשאר גדול, יציב ושמייח.
הנספחים לליין השנה היו די ג'יי השנה, עופר ניסים (אקס-דנה א'), אשר נישל את הזוכה של שלוש השנים האחרונות, סהר זנגילביץ' הירושלמי וסימן את חזרת הווקאלס והאושר לרחבה, ואבא זקי שירזי, אשר זכה בתואר קלאבר השנה, כשהוא גובר ממרום גילו על הצמה של אהרוני. בקטגוריית המיני-קלאב לא הייתה הפתעה, מאחר וגם המועמדים עצמם ביקשו להצביע ולעשות כבוד לסופה ביט, שנסגר אמנם, אך הפך לנקודת ציון היסטורית בחיי הלילה של תל אביב במהלך חייו הקצרים.
בקטגוריית הטראנס זכו אינפקטד מאשרום (עסקים כרגיל, תודה) ובקטגוריית די ג'יי האנדרגראונד זכה די ג'יי מיוט. למסיבת השנה הוכתרה "דרק מיי באומן", מה שגרר את הבחירה הצפויה של האחרון גם לדי ג'יי הבינלאומי של השנה. לאלבום השנה נבחר "Who Needs Love Songs" של סאב 6. 106FM זכתה שוב, כצפוי, כרדיו של השנה. בתואר המנון השנה זכה "Yeah" של אשר. זו שנה שניה שהמנון היפ-הופ זוכה, אחרי 50 סנט בשנה שעברה. נרשם אושר גדול על כישלונו של "מילקשייק" המאוס של קליס. בקטגורייה החדשה של בר השנה זכה "אברקסס" ובתואר יצואן השנה זכו האחים פלאש, שאולי לא אומרים כלום לכם, אבל מסתבר שהם ממש ביג באיביזה וברדיו של ה-BBC.
הבונבון של אחה"צ - פרס מיוחד על מפעל חיים הוענק על ידי די ג'יי צ'ופי (זוכה השנה שעברה) לשוש עטרי על תכניתה המיתולוגית ברשת ג' (עם טוני פיין) "חדש, חדיש ומחודש". עטרי נראתה אבודה, לא הבינה איפה הפיצוח ומילמלה למיקרופון "תודה, אני לא ממש מכירה כאן אף אחד, הבנתי שצ'ופי זה תקליטן טוב, אבל המועדונים שהיו לנו זה לא בדיוק מה שיש היום", ולאחר מכן נמלטה מהמקום בבהלה. רק בשביל זה היה שווה לבוא, לא?