וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הבשורה על פי צ'ינו

10.8.2004 / 14:36

עדה שיין מתפלשת בבריכת ההורמונים של פרוייקט ויי ומעלה ברשת מיתוס נוצרי משומש או שניים

קחו צעירים אטרקטיביים למדי בשנות העשרים לחייהם, לרוב הם אחרי שירות צבאי מדכא, האגו שלהם רעב לחיזוקים בומבסטיים, ההורמונאז' שלהם תוסס ומשפריץ לכל הכיוונים והמודעות העצמית והמוסרית שלהם נמצאת בשלבי פיתוח ראשוני (במקרה הטוב). הם עוד לא ראו כלום, הם עוד לא יודעים כלום ואין להם בושה. כלאו אותם בקופסא נעולה הרמטית שלצורך האירוניה תקרא וילה חלומית, וחכו. אם אתם מפיקים שאפתניים בערוץ זניח, כדאי לכם לוודא שהחומר האנושי בקופסא יהיה מהסוג היומרני והנבוב, כדי להשיג אותו תוכלו לפתות את הקפצונים הצעירים על ידי פרסי סלבריטאות עמומה. עתה, רשתו את הקופסא במצלמות וידיאו ביתיות לתחושת אותנטיות מהפנטת, ולסיום, הפכו את "בעל זבוב" לתחרות שחוקיה הם גירסת הזן לשוק הקפיטליסטי. למה שיש לכם ביד קוראים בוננזה.

בהתחלה הפרובוקציות יהיו בוטות והורדות הידיים, הממשיות והסימבוליות, משועשעות. הדינמיקה החברתית בג'ונגל ספות האיקאה תהיה משעממת בשלב זה, כי המתמודדים לא הספיקו לפתח רגשות עזים וחרדות קיומיות, ולכן המשחק מתנהל על יבש בינתיים. דרך ההתעסקות בפרפראות טריוויאליות כמו: מי שטף כלים, מי לא שטף כלים, כמה פעמים שטף כלים זה ששטף את הכלים, ושאר תרגילים בראיית חשבון, מתחיל להתגלות סגנונם האישי של המתמודדים. לא חשובה המטרה, ההתמודדות היא שחשובה. על כל פנים, בשלב הראשוני הדרמה וירטואלית מעיקרה. היא נסובה סביב בניית הדמויות מתוך התנהלותן בקטנות היומיום ובמיפוי הכוחות. בקלישאית קוראים לזה השקט שלפני הסערה.

מגישה את הלחי השניה

בשלב מתקדם יותר, כשאימת הניפויים ומתחי הקלאוסטרופוביה ימרטו כליל את עצביי המועמדים, וכשבתיאום מופלא תשכח עובדת הצילום המעגלי, התככים יחלצו מחדרי החדרים ויסעירו את מעבדת הנמלים הקטנה שלנו. בסדנת המודעות בגיהינום, איי אם א ביץ', יו אר א פריק, יחשפו הפינות האפלוליות של טבע האדם בצורתן הגסה, הלא מעובדת ועל כן העסיסית ביותר. כל דמות תאמץ תכונה מובהקת אחרת, לרוב בהמית: הנצלן, הטרחנית, השקרן והמניפולטיבית. מלחמת המידות הרעות על תהילת רבע השעה תתחיל לגבות את ליטרת הדם והדמעות שטעמם אינסטנט פופקורן. כוחו של מחזה המוסר הזה, שבו מציגים פלקטים גרוטסקיים מנעד תכונות אנושיות מדי, נעוץ בהכרה שכולנו שייכים לאותו זן ביולוגי ולכן, גם אם לא לצורך אותן מטרות ולא באותם אופנים נטולי תחכום, כולנו מועדים לחטוא בקטנוניות, מגלומניות ועיוורון. אבל לא מדובר רק באזהרה, אלא גם בפילטר לוויסות חברתי: במחזות המוסר הימי ביניימיות מטעם הכנסייה, הדמויות השטניות היו חביבות הקהל משום שטיפשותן ופשעיהם הקומיים אפשרו לקהל להזדהות עמן ובכך לשחרר מהמערכת דחפים אנארכיים. אם כן, רוצים לסייף את אלה שמאיימים על הטריטוריה שלכם? יס! רוצים להשתרמט כאילו אין מחר? יס! רוצים לתחמן, לנקום, להתעלל ולקמבן? יס, יס, יס!!! סבבה. נבחרתם לחיות על הקצה הערכי בשביל כולנו. תעשו רע גם בשבילנו, ואנחנו נצקצק בעונג.

לו לפחות היו בפרויקט Y השני מועמדים אציליים כמו פיראס (הנוצרי אגב), אינטיליגנטיים כמו קמילה או מקושקשים כמו צ'ינו, שיאבקו בשבלוניות של המסרים הנוצריים עם ניצוץ קל של מורכבות מאתגרת, אפשר היה לתת צ'אנס לעניין הבסיסי הזה במעבדה האנושית למדעי האדם. אבל אפילו הקוקסינל, האחר האולטימטיבי במחבת שמטגנת מיקרוקוסמוס, לא מצליח בינתיים לטפח מסתורין שמעניין לפצח. כרגע אין לפרויקט Y מה להציע, פרט למשלים ארכאיים על הטוב, הרע והלא נורא. ברבי ליבי עושה טיזינג לקן רפאל, ואחרי פרק שלם שבו הם מדברים יחסינו לאן בשפת הברבי-קן שלהם, היא חומקת אל מיטתו, כמעט מהנדסת נשיקה ואז מונעת את מימושה, כשהיא מפנה מבטה אל המראה ובוהה במצלמה, שמצלמת מצידה את קן, המביט בברבי בשקיקה קנית. זה בקושי משולש טרנטינואי. אין מתח אמיתי מי ילחץ ראשון על ההדק אלא שעמום אטומי. המניפולציה השקופה של דמויות החד ממד לא עושה חשק להתעמק במקרה הבוחן המוצג. אז היא טיזרית והוא דביל, למי אכפת? כך גם פרשת הדישוושר-גייט, שהיתה חסרה מודעות קיפוח חריפה יותר. לא שמעת על הפנתרים, אלון? על בגין שמעת? פעם ידעו לשבור כלים במטבח. מחזה המוסר הזה לא אוהב את הדמויות שלו, לא מפרגן להן עומק שיהפוך את הצפייה למסע גאולה אמיתי דרך הביבים. הוא סתם מטיף ומאיים, זו סתם תוכנית דת פשטנית שבה בני האור נלחמים בבני החושך. ב"רייטינג" היו קוראים לזה: הכי ימי הביניים.

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully