קיבעון אנאלי

בחודש האחרון השתלט ערוץ יס - ריל על כל חלקה טובה. נדמה שכל מאורע הוא חומר לריאליטי. רבת עם חבר? העף אותו מהאי. לחברתך יצא חצ'קון? מייד לצוות "הברבור". דודתך הזקנה אינה מוצאת שידוך? שלח אותה לצימר בגליל בתוספת מצלמה ועשרים דרוזים לצידה. אך עם הזמן, החל החידוש להתפוגג. איים טרופיים, וילות מפוארות, זמרות מתוסכלות, רווקים חרמנים ופקצות מנותחות – הכול נראה ונשמע אותו דבר ושימש כתחליף אפקטיבי לגלולת שינה ללא מרשם. אך בדיוק כשכבר אמרתי נואש מהז'אנר כולו, הפתיע ערוץ יס – ריל עם התוכנית המנצחת "שחק אותה סטרייט", שנדמית כמשב רוח מרענן במדבר הריאליטי המעופש.

לכאורה עשויה התוכנית באותו מבנה קלאסי של "הרווק" ודומותיה. ג'קי, בחורה צעירה מעיירה קטנה בוויסקונסין, מגיעה לחוות בוקרים כדי לבחור מתוך 14 גברברים חסונים את בחיר ליבה המיועד. לאחר הבחירה יקבלו השניים מיליון דולר. בפרק הראשון מתברר לצופים ולג'קי הפתיה שחלק מתוך אותם גברים, בוחשים בשוקו. אם תבחר ג'קי בסטרייט, יתחלקו השניים במיליון דולר כמתוכנן, אם תבחר בטעות בהומו, ילך הוא מרוצה הביתה כשמיליון דולר בכיסו. ג'קי המסכנה צריכה להפעיל היטב את הגיי-דאר ולנפות את ההומואים על מנת למצוא את אהבת חייה ובאותה הזדמנות לנפח את חשבון הבנק שלה.

הדרך היחידה להגדיר את "שחק אותה סטרייט" היא כפרודיה מוצלחת במיוחד על ריאליטי – השידוכים. בעוד כריסטה – שמיסטה, מרדית', בוב ושאר משתתפי ה"רווק"/"רווקה" מעמידים פנים שהם באו למצוא אהבה, "שחק אותה סטרייט" מוציאה החוצה בקול תרועה את כל הציניות, המלאכותיות ותאוות הבצע שמסתתרות מאחורי תוכניות צבועות אלו. ג'ני וגברבריה נראים מתוסכלים הרבה יותר מהסיכוי לאבד מיליון מרשרשים מאשר מהימלטותה של אהבת אמת תחת ציפורניהם המטופחות יותר ופחות. בעוד שב"רווקה 2" היו הגברים עסוקים בפטפוט על הקמת משפחה עם מרדית' העגלה, הרי שפה הגברברים כל כך לחוצים, שיועפו על רקע אהבה רקטאלית, שמייד הם פוצחים בהפגנת מאצ'ואיזם מופגן המשולב בסמול טוק על שדיה של ג'ני היקרה. לעומת שאר רווקות הז'אנר, ג'קי אמנם מנסה בתחילה להראות כנערה תמימה מעיירה קטנה, אך מהר מאוד מתגלה כיותר חרמנית מצ'יצ'ולינה בלי נחש.

הסיכוי לאבד את המיליון הנכסף גורם לג'קי וחבריה לפצוח במסע ניחושים סטריאוטיפי פרוע על אופיים וגינוניהם של המשתתפים. באנקס לדוגמה אוהב עיצוב, גינון ומגלח את רגליו, היש מצב שמקבל הוא בישבן? אדי לעומתו אוהב בלדות ספרדיות, האם כבר נשך כרית בימיו? ואילו לי בעוונותיו אוהב לאפות עוגת גבינה, הייתכן שמדובר באגזוזן? רוב רובו של הפרק הראשון סובב סביב הגילוי המרשיע מכולם: מייבש השיער של בראדלי. מבדר לראות את ג'קי הקרתנית מנסה להבין למה בחור עם שיער קצר עושה פאן משל היה פאלון קרינגטון בשיא תהילתה. בסוף הפרק המותח מעיפה ג'קי שני מתמודדים, שחשודים בהומוסקסואליות - יתר. גאסט, שנראה כרוצח סדרתי פעלתן, מועף משום שהיה מופנם וצורת דיבורו מחשידה, ואילו לואיס נפסל כי לא התאמץ מספיק להשיג את תשומת ליבה. שני המתמודדים מתגלים לאכזבתה כסטרייטים מן המניין.

חמודה, חמודה ג'קי, אבל אולי כדאי שתמנה אף היא את צדי צרפתי לעזר כנגדה. אמנם התוכנית נראית הומופובית בתחילה, אבל בהפוך על הפוך היא הדבר הכי קאמפי שיש במדינה. שם החווה הוא "אוכפים לוהטים", רוב הגברים נראים כאילו יצאו הרגע מסרט פורנו של חברת פלקון ומספיק להסתכל במשתתף לוסיאנו רוכב על סוס, כדי להבין שבהומו-ארוטיות קשה עסקינן.

דווקא דרך העצמת הסטריאוטיפים על הומוסקסואליות מתגלה התוכנית במלוא נועזותה. מי הומו? מי סטרייט? כמעט אין סיכוי לדעת. כל אחד "חוטא" באחת התוויות שיצרו לאורך המאה העשרים את הזהות ההומוסקסואלית. נשיות, הצטעצעות, עדינות, שטחיות, אהבת אסתטיקה ועיצוב, אפייה ובישול. מצד שני, בגלל העובדה שכל המתמודדים נאלצים להעמיד פנים שהם סטרייטים, מתגלה הזהות ההטרוסקסואלית גם היא כמשחק של מחוות חיצוניות. הייתכן שיוצרי הסדרה קראו את ג'ודית באטלר לפני ההפקה? אחרי צפייה בפרק אחד מספיק לראות איך נטייה מינית וזהות מינית הנחשבות כיום למשהו פנימי, עמוק ומושרש, מוגדרות בחברה על פי קודים חיצוניים של התנהגות, לבוש ותרבות. דווקא בהבלטתה הסאטירית את הסטריאוטיפים האלו, חושפת "שחק אותה סטרייט" את זמניותם ושרירותם. או אם לסיים במילותיו של גאסט המאוכזב, "אי אפשר לשפוט ספר על פי עטיפתו".