צו ביאוס

אוגוסט 2004 הוא חודש של פרידות. הראשונה לומר שלום (ולהתראות) הייתה העונה השניה של "כוכב נולד", שאת שרידיה אפשר למצוא בהפגנת העשרים (חפשו תחת: הראל סקעת). הפרידה השניה קרתה אתמול, עת הגיע השעה לומר ביי ביי לתוכנית ריאליטי נוספת: "סוף הדרך" הקצבית והחביבה הגיעה אל קיצה. להלן תקציר עבור מי שלא שוחה בחומר: 24 אנשים זרים זה לזה הפכו ל-12 צמדים. הפרס: ג'יפ לנד קרוזר. התחרות: משימות מכל מיני סוגים. הפואנטה: דתיים וחילוניים קיבלו צו פיוס, ואם הם רוצים לנצח הם יצטרכו להיענות לו.

הפרק האחרון בסאגת האחדות הציב זה מול זה את שני הצמדים המוצלחים שטיפסו את הדרך כמעט עד סופה, כלומר עד לשלב הגמר. כיאה לתכנית סיום שבה מתרחש הגמר הגדול, הוצמדו אל הפרק האחרון כל מיני קטעי ראיונות ועדכונים שעזרו למי שלא ממש עקב להישאר בתמונה ולא להפסיד אף פרט. חצי השעה שלפני הגמר עצמו הוקדשה להכרת המשתתפים, והרי הם לפניכם:

הצמד הראשון, גירל פאואר אמיתי: אורית הביצ'ית הבלונדינית ורננה הסמי-דתייה המתוקה. שילוב של מדריכת ספינינג מהרצליה (אורית) ומורה ליהדות מהיישוב אלון (רננה) נשמע כמו משהו שיכול לתת פייט הולם ולייצג נאמנה את המין הנשי. הצמד השני, בוי זון של ממש, מורכב מאריאל, חובש הכיפה הכי שווה אחרי שי גבסו, וחצב, הרבה יותר שווה מגבסו ואריאל ביחד, וגם גיי מוצהר.

וכך, נשים מול גברים, החל המרוץ. המשימות כללו טיפוס על חומת ירושלים, דריכת ענבים בגת, איסוף של 210 אנשים כדי ליצור את המילים "סוף הדרך" באמצעותם ועוד משימות משעשעות אחרות. שני הזוגות הצטיינו בביצוע המטלות. ההבדל הבולט היה היחסים בתוך הצמד. אריאל וחצב, יקירי הטוסטסטרון והפייבוריטים של התכנית במשך העונה כולה היו סבלניים (באופן יחסי) זה כלפי זה. אורית ורננה לעומתם, לא הפסיקו לשחרר קיטור זו על זו. אורית נבחה על רננה פקודות, וכשהלחץ גבר גם התנהגה אליה באופן שמביא חשק להעיף עליה איזה כפכף או שניים. לרגע היה נדמה שאם הן אכן יקבלו את הג'יפ הנכסף הדבר הראשון שאורית תעשה הוא לדרוס את שותפתה לצוות. ביצ'ית כבר אמרנו, לא? אלא שאת הדריסה הזאת, אם תוכננה בכלל, תאלץ אורית לבצע באמצעות רכבה הפרטי....כי למרות שהתחרות הייתה צמודה והצוותים עקפו זה את זה לסירוגין, מי שהגיעו ראשונים אל בין זרועותיו השרמנטיות של אלי אילדיס היו נושאיו הגאים של גן ה-Y, אריאל וחצב.

בריצה נרגשת הגיעו הבנים אל נקודת הסיום, שם המתינו להם כל משתתפי התכנית ערוכים בשני טורים מקבילים סטייל "יש לנו תיש, לתיש יש צו פיוס". חיבוקים שכאלה לא נראו בערוץ 2 לפחות מאז סיום "כוכב נולד" בשבוע שעבר. אורגיה חמימה של חובשי כיפות וחילוניים גמורים מילאה את המסך לשתי דקות של חזון אחדות ישראלי. אחר כך נשלחו הזוכים אל הג'יפים. חצב הופנה לג'יפ הסגול (גיי או לא גיי), ואילו אריאל קיבל את הג'יפ השחור. שניהם נפנפו זה לזה בהתרגשות. סוף טוב הכל טוב. חצב יבוא עם החבר שלו לעשות שבת אצל אריאל. אפילו אורית ורננה, על אף הכל, חיבקו זו את זו וגם קיבלו פרס ניחומים: טלפון נייד. דמעות של עצב ודמעות של שמחה התערבבו להן יחד, ועוד תכנית ריאליטי הלכה לנוח על משכבה בשלום. האמנם?

ציפור קטנה עם כיפה לוחשת שצמד הנשים דורש לצלם את הפרק מחדש בטענה לאי סדרים. הבנות טוענות שהבנים ידעו על אחת המשימות (זאת עם ה-210 אנשים) והדליפו את המידע לאנשיהם שבאו לעזור. אם זה נשמע לכם מוכר, דמיינו את העתיד הנראה באופק: המשפט "משהו רקוב בממלכת דנמרק" מבקש פטור מתוכניות ערוץ 2, וריב פורץ על רקע מקום להפגנות מתחת לחלונם של בכירי הערוץ. מה עושים? אני מציעה לאחד את הפגנת העשרים של "כוכב נולד" עם הפגנת "סוף הדרך" הבאה עלינו לטובה. אם יבואו מספיק אנשים נוכל להסב את המחאה לעבר אי סדרים שנמצאים במקומות מעט יותר קריטיים במדינתנו הלוקה בחסר. ועד אז, אולי מישהו יודע אם אריאל פנוי?