"זאת אני נעמי שחר. מולטי-מולטי טאלנט נעמי" - נעמי שחר, בכיכובה של חנה לסלאו, ממשיכה לשקר במצח נחושה בפני נינט הנסערת, ולטעון שהיא כתבה את השיר ה"אור בחיי" - מתוך "השיר שלנו".
את מדליית הזהב לקאמבק של המילניום לוקחת חנה לסלאו בהליכה, אם לא בזחילה. לאחר הפסקה ארוכה למדי, שבמהלכה אחסנה את קלרה וסבתא זפטה בארון, חזרה לסלאו מדהימה מתמיד ובעוצמה בלתי מרוסנת, שמולה נראה הכור האטומי בדימונה כמו חנוכייה בשבועות. חזרתה ההיסטרית התחילה לפני כשנה עם הצגת היחיד החדשה "יותר חנה מלסלאו", שממשיכה לרוץ בהצלחה עד היום, התקדמה עוד קצת עם רצועת האנימציה החצי מדוברת "היפשושיות" בערוץ 24 והתפוצצה סופית כזיקוקין דינור עם כניסתה לדמותה של המגה-ביץ' הקאמפית, הגזענית והאלילית, נעמי שחר ב"שיר שלנו". החותמת שהכשירה סופית את המעבר של לסלאו מבדרנית נחשבת אך נשכחת, לפרסונת- על בועטת, נחתה אתמול עם עלייתו המחודשת של שעשועון הידע "החוליה החלשה" בערוץ 10, בהנחייתה של הגברת בכבודה ובעצמה.
"את יודעת למה פולניה מכינה קפה בחמש וחצי בבוקר? כדי שבעלה ישתה אותו קר בשמונה וחצי בבוקר" חנה לסלאו מסבירה את עובדות החיים למתמודדת הפולנייה והמנצחת, מרגלית מתוך "החוליה החלשה".
לאלו מכם שהדחיקו, מדובר בחידון ידע בו מתמודדים שמונה משתתפים על צבירת כסף באמצעות עבודה משותפת מול המנחה, שמפגיזה אותם בשאלות ידע כללי. בכל סיבוב מצביעים המשתתפים על העפת אחד מהם, עד שנותר האחרון שיגרוף עד 80,000 מצלצלים. המקור הבריטי, שרץ ב-BBC כבר שנים, זכה למעמד קאלטי בעיקר, אם לא רק, בגלל המנחה, אן רובינסון, שנראית, מדברת ומצליפה במתמודדים במילותיה המושחזות, כמנהלת פנימייה לסבית שמחביאה שוט, אזיקים ושעווה חמה בארונה. שיבוצה של פנינה דבורין בגרסה הישראלית היה ניסיון לשמר את אותו טאץ' סאדיסטי-פריג'ידי. התוצאה, אם להתנסח בדיפלומטיות, הייתה אסון קולוסאלי מביך. דבורין דקלמה את שורותיה כאילו היא זו שניצבת מול כיתת יורים, ונראתה כגננת זעופה עם מקרה קשה של עצירות. למרות הכישלון הדבוריני, עדיין אפשר להגדיר את שיבוצה של לסלאו הפרועה כהחלטה לא קונבנציונאלית בעליל. קונבנציונאלית? לא. מוצלחת? דווקא כן.
"צריך פספורט כשנוסעים לבאר שבע?" - נעמי שחר מתייעצת עם ירדנה טמיר לפני עזיבתה את תל אביב על מנת לחרב את עולמה של רחל לוי, אימה של נינט המאמי "השיר שלנו".
לעומת דבורין הקפואה, פרצה לסלאו מרובת הניסיון לאולפן כמשב רוח מרענן של פוליטקלי אינקורקט. את המצלמה אכלה ללא מלח, וקינחה עם המתמודדים. בהנהגתה נהפכה התוכנית ליום בשוק עם משחק טריוויה בצד. לסלאו אמנם נראתה מרשימה ואלגנטית מתמיד בבגדיה השחורים ובמשקפיה המעוצבים אותם הורידה מדי פעם ברוב רושם כדי להגיד "זה הזמן לחשוף מי כאן החוליה החלשה", אך מהר מאוד כבר עקצה את מרגלית על פולניותה הניכרת, אמרה למרגלית, שהועפה, שתדלג בצעד תימני קל אל מחוץ לאולפן ובין לבין עשתה חיקויים של כל עדות ישראל. הנינוחות של לסלאו אל מול המצלמה, ביטחונה העצמי והכריזמה האימתנית שלה הופגנו בכל דקה ודקה של התוכנית. קומיקאית בחסד וקרועה מהתחת, הצליחה לסלאו להפיח חיים בפורמט המשעמם והבלתי סקסי בעליל של "החוליה החלשה". עם זאת עדיין נדמה שלסלאו ריסנה עצמה יותר מהרגיל, אם תשתחרר אפילו יותר ותהפוך את התוכנית לשכונה של ממש, אז הרי שערב שני ייהפך לערב קסום שבו מנויי הלווין יוכלו לקבל את מנת הלסלאו שלהם ישר לווריד החל משמונה בערב עם "השיר שלנו" בערוץ שלוש ביס, ועד עשרה לעשר עם סיומה של "החוליה החלשה".