מי יהיה איכס השנה ברדיו?

נתן זהבי הוא מועמד טבעי לאיכס השנה, כל שנה. זה לא העצבים המפורסמים שלו, כולנו עצבנים פוטנציאליים, שחולמים לעתים די קרובות על במה תקשורתית גדולה להשתלחות במרגיזים למיניהם. הבעיה עם זהבי היא אחרת. קודם כל, מרוב שהוא חייב להיות עצבני (הרי זה מה שהוא מוכר) הוא לא מקשיב לשום דבר, והדיון איתו דומה לדיון עם כל בהמה מהשוק. הדבר השני, והמרגיז עוד יותר, הוא שהעצבים של זהבי הפכו מזמן לגימיק ותו לא, כמו בפרסומת המאוסה שלו לאיזו חברת ביטוח. אז נתן באבה, למה שלא תלך מאונטיין מדיטיישן, סיקס מונת' נו קאם בק? יעשה לך רק טוב.

אורי דן מאוס עוד יותר מזהבי. מה שהכי מרגיז באורי דן זה שהוא צדק, ותחזיתו המגוחכת והאפוקליפטית, "מי שלא רצה אותו כשר ביטחון יקבל אותו כראש ממשלה", קמה ונהייתה. אבל זה מילא. העובדה שיושב על תקן עיתונאי ברשות השידור הממלכתית אדם שהוא הכי שופר של ראש הממשלה שיכול להיות – רק גלעד או עומרי יכולים להיות פחות אוביקטיביים בנוגע לשרון – זה פשוט ביזיון. אם נוסיף לזה את הזחיחות של דן, תולדה של צדקתו החד-פעמית הנזכרת לעיל, ואת דעותיו המגונות ברובן, נבין למה עצם אזכור שמו מהווה, לפחות למי שמסיבות תעסוקתיות לא יכול להחליף תחנה, מתכון בטוח לאולקוס.

באמת שאקט דוס המחמד של אורבך כבר מיצה את עצמו. הדבר היחיד שיותר מרגיז מתובנות ה"דהה!" של אורבך זו הזחיחות דורשת הכאפה של עמיתתו לשידור עירית לינור. שניהם כאחד מעבירים שעה שלמה בלי להגיד דבר אחד מעניין, לעתים קרובות תוך הבאת הסעיף ביציאות מפגרות במיוחד. לא נותר אלא לקוות ששם התוכנית יהפוך למציאות, ושאורבך ושותפתו לפשע באמת יאמרו את המלה האחרונה שלהם, לפחות באוזן שלנו. נשבר הזוםזום.

ללילך ברנע דווקא יש אחלה קול – רך, עם חספוס כזה של לשון חתול...בקיצור, מעמיד ביותר. אבל כמו כוסית-על שמשתרמטת בפרסומת של תאגיד מרושע, כך ברנע משתמשת בסקס אפיל הווקאלי שלה בשירות התופעה הכי מכוערת על גלי האתר שלנו – הביבוניקרטיה המשמימה של גלגל"צ. בממלכת האופל של אלדד קובלנץ לא רוצים להרחיב את אופקינו המוזיקליים, לא רוצים לתת הזדמנות ליוצרים צעירים וחדשים, ולא רוצים שום דבר חוץ מלטמטם אותנו עם אותו קומץ בועות פופ ריקות אך ארוזות לתפארת. אז כמו פצצת מין שהמבט הבהמי בעיניה דוחה, כך קולה המלטף של ברנע מעלה רק קבס בעוון התכנים מרקיבי המוחין שנותנים לה לשדר.