היאכטה: מד החרמנות עולה

שידורי ליל אמש מהספינה מעלים שאלה על אודות סטטוס השוליים הסקסואלים בחברה הישראלית. אם מעוניינים אנו להעלות את הלסביסטים וההומוסקסואליסטים אל נתיב הקונצנזוס, מדוע לא נלביש עליהם את כל האקססוריז של אופנת ההטרו? מדוע לסבית-לטנטית לעולם לא תהיה, לעניינו שרלילה, כמו בת מינה חומדת אברי הזכר? נערה חד-סטרית תמיד תראה כמתנסה, משחקת, חצופה כליצ'י עסיסי. אך תני ליותר משני בחורים לנגוס לך בפיטם, וכבר יתנו לך את העין הרעה. אם גלית מערבבת ליעל, ודנה לקרן, מדוע אין הן מעיזות לחפון גם לבני זוגן?

הבעיה שמשתקפת בראי המים העכורים הנקווים תחת היאכטה היא, שבעוד בנות מואילות בטובן לעזור לכל נקבה שהיא, שנדמה והקדימה קנה לוושט, ולשאוב לה את הגרון, דהיינו, כולן נכונות לשחק אחת עם השנייה בשעשועי מין ללא נקיפות מצפון (לבד מאדווה המוסרנית) אף אחת אינה מעניקה מחסדיה ושדיה למעין-זכרים שעל הספינה. נוגה, שנדמתה כנערת הנישה של החמאה-הנימוחה-בקלות אינה מרגיעה את רחשי החלציים של הצופים במזמוזי הדמה שלה עם בועז דהוי האישיות, וביריקת וידויים פסבדו אירוטיים וחסרי מנוף מילולי למצלמה. קרן מקיימת יחסים בעיקר עם אלוהים, ומערכת היחסים של גלית וניל גם היא עונה יותר על ז'אנר ההומו-ארוטיק.

הלילות מסתיימים בשינה עמוקה וחלומות יבשים; גם כיבוי מיזוג האוויר לא עוזרת וקולות נפץ נשמעים אך בקושי. כשנמצא הבוקר כתם על הסדין של יעל וגל, הדבר הסתמן כרעש האדמה של היום, אך אפשר להאמין כי זה לא יותר מהזעת יתר במקומות הנמוכים. ההפקה לוקה, לפיכך, בחסך בכדורי חשק, אם להשתמש בביטוי חביב מימי העממי. משחקי ההיכרות הבלתי נדלים תקפים רק כאשר קיבת זכרונם של המועמדים מלאה ביותר מאשר סקס על שיש הגרניט במטבח. לכן, אין טעם להתעכב יתר על המידה בשרטוט הדמויות בחמש שעות השידור, אלא להשתדל לנפק מציאות-אורגזמית, שמורגשת טוב יותר בתוכניות הריאליטי הערוכות. היינו: נעלו אותם בחדר למן השעה עשר, ודרשו סדין אדום תמורת אספקת אוכל ושתיה.