גבינה לי חביבה

"רצים לדירה" שהגיעה לסיומה אתמול, הייתה עוד אחת מהתוכניות המשתייכות לז'אנר הריאליטי, שהתנחלו להן בנוחות גמורה על מסך הטלוויזיה בקיץ הזה. התוכנית, שהפציעה בשיאה של עונת החתונות השנתית, הצליחה בניגוד לתוכניות ריאליטי אחרות, ללחוץ על נקודה מאוד רגישה בחייהם של הזוגות הצעירים בישראל - הכיסופים לחתיכת נדל"ן, או בקיצור, דירה בפרברים. שלושה חדרים וגג שיהיו על שמם בטאבו. כשחושבים על זה, המרוץ של הזוגות הרצים לדירה לא שונה בהרבה ממסלול הדם, הידע והמשכנתא שנאלצים לעבור רוב הזוגות בדרך לדירה.

במידה מסוימת ההחלטה להשתתף במרוץ לדירה, ואולי אפילו לנצח ולזכות בדירה הפטורה ממס דמעות, היא מעט הגיונית ומקצרת קצת את הדרך. הזוגות רצו ברחבי הארץ כמו קבוצת עכברים המתרוצצת ללא כיוון ברור בתוך מבוך מפותל, בניסיון להגיע לחתיכת הגבינה המובטחת. רק שהפעם העכברים אינם רצים לבדם, וכל אחד מהם קשור ברגל לבן זוגו. וכך, מלבד המכשולים המתוכננים שבדרך, נאלצו המתחרים גם להסתדר אחד עם השני, וזוגיות אחרי הכל היא משא כבד.

הפעם בלי קונספירציות, טענות למזימות או אי סדרים, סיפק הגמר הגדול והחגיגי מהפך מפתיע. בניגוד לכל הציפיות היו אלו דווקא קרן ועדלי, צמד העכברים הלבנים, שקטפו את המפתח לדירה, למרות שזו הייתה הפעם הראשונה לאורך כל העונה שהם הגיעו לקו הסיום ראשונים. אבי וג'ולי, שהיו ההימור המוביל, הגיעו במקום השני, אך זכו ב- 50 אלף שקל, פרס "חביבי הקהל", עליו התמודדו כל הזוגות שהחלו את התחרות. השניים אמנם לא היו חביבים על שאר הזוגות שהחרימו אותם כבר בשלבים הראשונים, אבל הקהל אהב אותם ולדעתי, די בצדק. אמנם הם שיחקו מכוער, אבל הם לפחות היו אמיתיים לאורך כל הדרך. חוצמזה, אם לא היה נגד מי לרקום מזימות, הכל היה יכול להיות הרבה יותר משעמם – העכברים יכולים להפוך לאפורים אם אין איזה חתול שמסתובב ביניהם. רק איריס ודרור, העכברים המזדקנים והמנוסים, שמרו על הסטטוס קוו שלהם, עמדו בכבוד בתחרות אך סיימו ללא כלום.

כיאה לתוכנית סיום שבה מתרחש הגמר הגדול, שולבו בשידור החגיגי בן השלוש שעות (!) קטעים מכל העונה, כמו גם פגישת מחזור של כל הזוגות - ששימשה לשליפת ציפורנים וסגירת חשבונות אחרונה - לטובת כל מי שלא ממש עקב אבל רצה לקחת חלק בחגיגה סביב הגבינה. חשוב רק לציין, כי בניגוד לתוכניות ריאליטי אחרות בהן המשתתפים הם לרוב אנשים שמחפשים את החשיפה הטלוויזיונית, מרבית המתחרים ב"רצים לדירה", אמנם לא סבלו מן החשיפה, אך זו לא הייתה הסיבה שהביאם הלום. רובם כבר די מסודרים, לא ילדים בני 20 שחושבים שזה מגניב להיסגר בווילה לשלושה חודשים, אלא זוגות מבוססים, אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים, שעול המשכנתא מככב בסיוטים הגדולים שלהם, בדיוק כמו אצל רבים מאיתנו.

חבל שמפיקי התוכנית בחרו שלא לוותר על הפרשנות המיותרת של ד"ר דניאל דריי (הגניקולוג עם המבטא הצרפתי מתוכניות הסקס של אמצע הלילה), שלאורך כל העונה ניתח לנו את האיזון העדין בין הזוגות בתוכנית הספין אוף "אהבה בדרך לדירה". הרי אנו לא זקוקים לניתוחים הפסיכולוגים כדי לראות שאבי הוא הכוח המניע של אבי וג'ולי, שקרן ועדלי הם מפונקים שלא אוהבים להתאמץ ושאיריס ודרור הם זוג בוגר ומחושב, כל זה די מובן מאליו. גם אביעד קיסוס הפציע במרכז החגיגה, וחיטט לזוגות בדירות, בנשמה ובהרגלי המיטה - כדי לתת פילטר צהבהב לריאליטי האפרפר. כמובן שלא נתעלם מקרין מרגיזו, שתגברה את עמדת אבי קושניר בחן נשי, ודובבה את פרשן האקסטרים, עומר מדין, שדיבר באופן מקצועי על התקדמות העכברים, ומרוב לחץ והתרגשות בקושי שמו לב לשטויות שהם מדברים.

המשימה האחרונה הייתה מורכבת משלושה חלקים, קצרים אך מסובכים, שלרגע הזכירו לי תוכנית נוער שהנחה קושניר בתחילת דרכו הטלוויזיונית, אי שם בשלהי האייטיז, שנקראה "קח סיכון", בה שני צוותים של ילדים עברו מסלול של מכשולים ומשימות מגעילות ודביקות במיוחד. המשימה האחרונה דרשה בעיקר כושר גופני וזריזות. החלק הראשון, בו המתמודדים רצים בתוך כדורים מתנפחים ביסס סופית את מטאפורת העכברים, כשהמתחרים רצו בתוך הגלגל והתקדמו באיטיות קדימה. בקרב הסופי טיפסה קרן במעלה החבל כשג'ולי נושפת בעורפה. הקרב האימתני בין שתי הצ'ילבות הגיע לשיאו. למעשה, המאבק האחרון היה מאבק על שתי גישות תחרותיות שונות - המאבק בין העכברים שהולכים בשיטתיות על הקצ'קבל ושומרים על החוקים, לעומת אלה שלא בוחלים בכרסום קירות. בסופו של דבר, יש משהו מנחם בעובדה שאת הפרס קיבלו המתחרים שהאמינו בתחרות הוגנת, ולא השניים שחשבו שזה בסדר לדרוך על גופות חרוכות. אולי עוד יש תקווה למין האנושי, או שאולי, כמו בחיים, זה סתם מזל עיוור.