מי שפספס את המיני-סדרה הבריטית "האגמים" כשהיא שודרה אצלנו לפני כמה שנים, חייב לתפוס אותה בסיבוב הנוכחי שלה, החל מיום רביעי (9 במאי) בבי.בי.סי פריים. ג'ימי מק'גוברן, שהביא לנו את הדרמה הבריטית האפלה "המפצח", אחראי גם על הדרמה הבריטית האפלה "האגמים", ואם חשבתם ש"המפצח" זאת סדרה מדכאת, אז את "האגמים" צריך להקרין בבתי ספר בבוקר יום השואה רק בשביל לפתוח את התיאבון.
כפי שלמדנו מעשור שלם של בגדים שחורים ושירים של אן קלארק, דיכאון הוא לא ערובה לאיכות, אבל אם יש משהו שהאנגלים האלה ספצים בו, זה דרמות מבאסות. לא שאני חס וחלילה מזלזלת באבי ביטר, אבל אין כמו איזה סרט טוב של מייק לי או קן לואץ' בשביל לבאס את הנשמה כמו שצריך. וכפי שמק'גוברן הוכיח ב"המפצח", הוא טוב לא רק בשביל הבאסה, אלא מומחה גם לענייני דרמה אנושית נוגעת ללב (ובדרך כלל גם קורעת אותו בדרך), מילוי יצרים מציצניים ולא מעט מתח מורט עצבים.
"האגמים" עוקבת אחר חייו החדשים של לוזר ליברפוליאני צעיר, מובטל ומכור להימורים בשם דני קבאנה, שמנסה להתחיל חיים חדשים באזור האגמים הפסטורלי של אנגליה, אחרי שהכניס נערה מקומית להריון. כמו ב"טווין פיקס", גם כאן מתחת לחזות השלווה והאידילית של העיירה הקטנה המוקפת בנוף עוצר נשימה מסתתר משהו רקוב, שכולל בעיקר הרבה מאוד סקס שאינו במקום וגורר אחריו לא מעט אלימות. גם בעלילות המשנה החולניות לעיתים אפשר למצוא השפעה לינצ'ית ברורה, אם כי הריאליזם האנגלי הקשה לא מותיר מקום לגמדים רוקדים וחדרים אדומים.
מומלץ, אגב, גם לקלאברים, שבוודאי יזהו את השחקן הראשי, ג'ון סים, גיבור הסרט "אקסטזי (כל סופשבוע)". סים, שהפך לכוכב בבריטניה בעקבות תפקידו ב"האגמים", שיחק גם בסרט האינדי "וונדרלנד" (והתרגש עד עמקי נשמתו כשנואל גאלגר זיהה אותו בטיסה חזרה מפסטיבל קאן, לשם נסע כדי לקדם את הסרט), מנגן בחיים האמיתיים בלהקה בשם מג'יק אלכס ובקרוב מאוד יגיע אלינו גם סרטו החדש, "פסוליה (כל סופשבוע)".
אצלי הכל רקוב גם מעל פני השטח
9.5.2001 / 10:34