תיבת כיסא נוח מידי
אתה רואה את היאכטה ואתה כועס. למה אתה כועס כפרות? אתה כועס כפרות כי מעצבן אותך שהן לא מתפשטות. חד וחלק. ציצי אחד לא ראית וכבר שלושה לילות שאתה מפסיד שע"ש בגללן: הרי ברור שהן שרמוטות אם הן באו למקום שבו מצלמים אותן (אני לא מדבר על הגברים, יש לי קווים אדומים) 24 שעות ביממה. אז למה הן לא מתנהגות ככה? תחצינו כבר, ס'אמק. אתה כועס כי לא קורה שם כלום. כי לא יכלו למצוא חבורת אנשים יותר מאותגרי כריזמה אפילו אם היו לוקחים את מישה ויורי מהפרסומת המפגרת של קליק עם כל המשפחה הסיבירית שלהם ומלמדים אותם שוודית בשידור. אתה כועס כי אתה רואה את זה בכלל. אתה כועס כי הביאו לשם מנחה עם שפת גוף של משקי"ת טירונים בבה"ד 12. ומילא שהשרמוטות לא מתפשטות, כאן עוד יש תקווה: לה אין ציצי. מעתה אמור: מנחה בלי ציצי לתוכנית יענו-ריאליטי + ערימת רוצות-אבל-מתביישות + כמה טמבלים מצויים בלי ווייב בגרוש = עדיף להוריד פורנו: הפורקן, במקרה הזה, מובטח.
אבל יש משהו חשוב יותר שרציתי לומר - חשוב יותר מכמה פרדיגמות זכריות טיפוסיות אותן ניתן לקנות בשקל תשעים בקרנות רחוב ישראליות למכביר. העניין האמיתי שלי הוא בשילוב יוצא הדופן, הישראלי עד שורשי זכרותו, של מוסרניות בני-ברקית בסיסית עם יצר השתרללות עז שאינו משתמע לשתי פנים. הם מפלרטטים, רומזים, מתגרים, כמעט מתפשטים, מזדיינים בחושך, עושים כאילו-סטריפטיז, מתפארים בהישגים מיניים כבירים מהעבר-לכאורה ("הזדיינתי עם תריסר כושים בסאבווי" "השכבתי את המורה לנהיגה של אחותי הקטנה - וגם אותה" "הופעתי בפטפונג עם גמל ודולפין" אתם מכירים את זה): ומה עכשיו? מה בשידור חי? "שלוש ארבע חמש וחצי" הייתה נועזת מזה בהרבה. אולי תודו שהתוכנית היא פיתוח של מעבדת השינה של הטכניון? ובכלל, פעם ראשונה (הישג ישראלי!) שדווקא בטטת הכורסא מקבלת זמן מסך.
אבל רגע. עוד לא סיימתי איתכם: זה לא מזכיר לכם מישהו, איך שהם מתמודדים? תסתכלו עליהם ותראו אותנו, ישראלים, חדשים: כולנו באותה יאכטה.
על הכותב
אלון מזרחי - קוראים לי אלון מזרחי. (אני צריך להמשיך?)
סטודנט לשפה וספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה. בן 31, מיקנעם, כותב כמה שנים, עדיין לא פרסמתי, זה יקרה מתישהו. לא מעוניין בפסודונים (גם ככה אף אחד לא יאמין לשם הזה). בגיוסי לשורותיכם אתם מקבלים הכי הרבה כותב לשקל - 110 ק"ג (שרירים!) לתשומת ליבכם.