שיבוץ "היאכטה" לפריים טיים של וואלה! הוא מינוי פוליטי כושל, חסר כישורים וואט סו אבר אשר שעון החול אוזל עד להרמת מסך הישראבלוף מעליו. לכאורה הגולשים הם ששולטים בעניינים ומשמשים על תקן אלים אשר ברצונם יפרידו וברצונם יחברו בין הזוגות חסרי האונים. הם אינם בוחלים בשום בחירה סאדיסטית של זיווגים, וסוחטים את הדק העכבר מול המתמודדים, משל היו האחרונים פלסטינים מפוחדים במחסום. באופן זה, לא רק שהגולש חש תחושת ניצחון משכרת, אלא שהוא אף סבור כי נחשפו בפניו האינפרא-סטרוקטורות של "היאכטה", ושחדר הבקרה של אותה מסיבה צפה נמצא במחשב שלו.
אלא שהאומניפוטנטיות המזויפת הזו מקהה את שרידי חוש הביקורת שעוד נותר לקורבנות ערוץ 2. כמה עלוב הוא מי שנדבק למסך בשעת חצות ומתחנן בפורום בפני קברניטי "וואלה" שיואילו להדליק את האורות בחדרים, להנמיך את המוזיקה לטובת התמכרות לגניחות, או להחזיר את הקטע המצונזר ההוא שהרטיב קצת את ההפלגה היבשה. השליטה הופכת לשיעבוד. ואולי זהו מסמלי העידן בו "מהיום אתה יכול לבחור" (את העמלה שלך בבנק) באקט כמו-ריבוני. פרטי וציבורי, בחירה ושעבוד, פעלתנות ופאסיביות - כולם משמשים בעירבובייה במעין יצור כלאיים וירטואלי. כמובן שבסוף האצבע המשולשת מוחזרת לגולש, או כמו שכתב שי סקנדרני בבלוגו: "לכו תזדיינו".
בטירונות הגיע יום אחד מפקד בכיר למחלקה שלנו. דקתיים קודם, במפתיע, החליט הסמל שסרגיי הטרבלמייקר ילך לשמור בשירותים, יום-טוב הארס יעזור במטבח, והנהגים לעתיד והבדחנים בהווה יצאו לגיבושון בדמות תרגיל כיבוי. אם ביום מן הימים וואלה!, בדומה לזכייניות ערוץ 2, ידרשו להתיצב בפני ועדת מכרזים, הם יצטרכו להרחיק לים סין ולהטביע בו את "היאכטה".
ובעניין אחר: בהיותי צדיק היודע נפש בהמתו ברור לי שקהל אוהדיי מורכב ברובו מחוליגנים, קניבלים, נוער גבעות וכו'. כדי לא לתת לצנזורים של וואלה! סיבה לחתוך את התגובות למאמרים שלי, אני מבקש מכם אוהדיי לדלל את מינון הקללות, דברי הבלע וההצעות לקטינים לכדי טוקבק אחד משלושה. כשנגיע למעלה כבר ניראה ממלכתיים. תשאלו את צחי הנגבי.
על הכותב
איתי מרקוביץ' - זכר בן 24, זבל לבן תוצרת הארץ, סטודנט, סופר מתוסכל, מגלגל עיניים, פוסל במומו, שוקל שקל, מזדהה עם מיעוטים. מתעסק במיני היי-טק וקורא את קאלווינו, יוצא חוצץ כנגד טיולים לדרום אמריקה והודו, בשעות הפנאי גולש ברשת וצופה בערוץ 1. היה מעדיף לעבוד בג'ורה אבל גם וואלה בסדר.