אוסקר אאוט, אופיר אין

לא סתם קיבל האוסקר הישראלי שם משלו השנה. אחרי שנים שטקס חלוקת פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע נדמה לאח מכוער ועלוב יותר של טקסים עולמיים אחרים, הוא מכתיר השנה נציגים של מה שמתהווה יותר ויותר להיות תעשייה של ממש. תעשייה קולנועית, שזכאית לפרס משל עצמה. לא פרס שנושא שם זר, חיקוי מפלסטיק לזה ההוליוודי, אלא פרס עברי אמיתי. ומי אם לא שייקה אופיר ז"ל, הראשון ברזומה הקולנועי שלנו שהפך לאגדה בתחום ולסמל תרבות, ראוי יותר לעטר את הפרס המוזהב בשמו? כבר הערב נזכה לשמוע את אבי קושניר מכריז "והאופיר הולך ל..", מצלצל נחמד לא?

זו היתה שנה נפלאה לקולנוע המקומי. כמעט היסטורית מבחינת כמות הסרטים, איכותם, וחשיפתם העולמית. מתוך 23 סרטים עלילתיים שהוגשו לתחרות, מספר שיא במונחים ישראליים, נכנסו למועמדויות הסופיות 14 בלבד. הריבוי בסרטים מגביר באופן טבעי את העניין בטקס, שהיה תמיד משעמם ובלתי מותח בעליל. אם עד כה היה רק סרט מוצלח אחד, שחזר הביתה עם הפרסים כולם, השנה הפכו הזכיות להרבה פחות צפויות. סביר מאוד להניח שחברי האקדמיה יפזרו את הפרסים בין מספר לא קטן של סרטים. גם מכיוון שרבים מהם טובים, וגם כי כבר בשנה שעברה, שלחו מרק רוזנבאום, יושב ראש האקדמיה, ואילנה שרון, המנכ"לית, מכתב לכל חברי האקדמיה, שבו הם מבקשים מהם לפצל את ההצבעה, ולא להעניק את כל הפרסים באופן גורף לאותו הסרט, על מנת לגוון את העניין.

בשל התחרות הרצינית הצפויה השנה, יצא כמעט כל סרט בקמפיין קידום רצחני. כ-600 חברים מאכלסים את האקדמיה, וכל אחד מהם זכה לעשרות מיילים שמזכירים לו "אל תצביע לפני שתראה את סרטי המעולה". נראה שהחברים דאגו להגיע להקרנות ולהצביע לסרטים הטובים באמת, שכן סרטים כמו "סוף העולם שמאלה" ו"אהבה קולומביאנית", שהתמזל מזלם להיות מוקרנים קודם בבתי הקולנוע ולצבור חשיפה ציבורית ובאזז תקשורתי, לא עלו לחמישייה הסופית.

"מדורת השבט", סרטו השני של יוסף סידר, שבה את מרבית חברי האקדמיה, שהעמידו אותו בכל 13 הקטגוריות. סטטיסטית, עובדה זו מגדילה את סכויי הזכייה שלו במיוחד. "ללכת על המים" של איתן פוקס, מוביל אחריו עם 8 מועמדויות, ולא מהווה עבורו סיכון רציני לקבלת הפרס, בעיקר מפני שהוא פחות מוצלח. המתחרה האמיתי ל"מדורת השבט" בפרס הסרט הטוב, הוא סרטה הראשון של קרן ידעיה "אור", שזכה בפרס מצלמת הזהב בפסטיבל קאן ובפרס וולג'ין - נתונים שבהחלט עשויים לדגדג לחברי האקדמיה. אני מהמר שהפרס ילך בסופו של דבר ל"מדורת השבט", שמהווה נקודת מפגש מספקת בין מיינסטרים לאיכות, ופרס הבימוי יוענק לקרן ידעיה, שבימויה חסר הפשרות הוא הפנינה האמיתית ביצירתה העוצמתית. אחד הסרטים היפים שנעשו השנה, שאי-מועמדותו לפרס היא בגדר חטא, הוא "האושפיזין" של גידי דר ושולי רנד (ולא אמרתי מילה על שנאת דתיים).

את פרס השחקן הראשי עלול לקחת משה איבגי בפעם המי-יודע-כמה, וזאת על תפקידו השובה והדי מרענן, יחסית לארסנל התפקידים שלו, ב"מדורת השבט". המתחרה העיקרי הוא שולי רנד שמככב ב"האושפיזין", וממגנט את הקהל באש היוקדת ממנו. כולי תקווה שהאקדמיה תתרשם מחזרתו אל העשייה, ותפרגן לו פרס ראוי. פרס השחקנית הראשית יוענק ככל הנראה ובצדק, לדנה איבגי, על תפקידה ב"אור", שממצב אותה כאחת השחקניות המורכבות ביותר בדור הנוכחי. המתחרה העיקרית היא כמובן מיכאלה עשת, על תפקידה ב"מדורת השבט". מי שהפתיעה השנה היא השחקנית חני פירסטנברג, שגילמה ב"מדורת השבט" דמות צעירה מכפי גילה האמיתי בעשר שנים, ועשתה זאת ברגישות. רונית אלקבץ, מכשפת הקולנוע הישראלי, תסתפק כנראה בשתי מועמדויות, הן על "אור" והן על "ולקחת לך אישה". בשני הסרטים היא עושה תפקידים מצויינים, אך נראה שהפרסים ילכו השנה לשחקניות הצעירות והמבטיחות.

אבי נשר לא היה הראשון שטען שהאקדמיה מורמת מעם, אך טענתו נשמעה למרחוק. אי מועמדותו לקטגוריות הסרט הטוב והבמאי הטוב, נראתה לו שערורייתית (שלא לומר סוף העולם), בגלל שסרטו "סוף העולם שמאלה" רשם הצלחה מסחררת בקופות. העובדה שסרט "אמנותי" ובלתי מתקשר כמו "עאטש-צימאון" כן שובץ בחמישייה, היא לעניות דעתו סממן לניתוק של האקדמיה מ"העם". מכתב המחאה של נשר, ויללותיו לתקשורת על "קנאה מצד האקדמיה על הצלחתו בחו"ל", שמות אותו באור כמעט פתטי. מדובר, ככלות הכל, בבחירת רוב. רוב אקדמאי שלא אמור לחשוב על "טעמו של העם", אלא רק על טעמו שלו. או שאולי לא?

בעקבות ההיצע הגדול השנה, התעוררו שאלות רבות בנוגע למניעי ההצבעה של חברי האקדמיה. מפיקי "ללכת על המים" למשל, שלחו לחברים מייל, בו הם מסבירים שסרטם משלב באופן מושלם בין הומוסקסואליות, אקשן ושואה, לפי-כך סיכוייו להשתחל לאוסקר האמריקאי הם הגבוהים ביותר, ולפי-כך עליו לזכות בפרס אופיר. ואני אומר – הזהרו לכם חברים יקרים. דווקא עכשיו, כשתעשיית הקולנוע הישראלי מקבלת צבע כל כך ייחודי, יש לשמור על הטעם המקומי. יש לבחור את הסרט הטוב ביותר, ולא לעשות בחירה שבמהותה היא צינית, ולנסות לקלוע לטעם האמריקאי. יש לבחור את הסרט הטוב ביותר בתרבות הישראלית. כי עד כמה שהיא חסרת תרבות, היא לעד תהיה התרבות שלנו.

הטקס ישודר ביום שני, 22:30 בערוץ 2