פשע מחריד

סדרת המתח של ספריית מעריב הגדילה לעשות עם "צרות הן המקצוע שלי" של ריימונד צ'נדלר. מה שנראה על פני השטח כתרגום בעל כריכה זולה ומזעזעת לארבעה סיפורים בינוניים בהיקפם ובאיכותם של אחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים, מסתבר לאחר הקריאה הקצרה והלא ממצה בין דפיו כפשע ספרותי מחריד - טבח נלהב של מתרגם שאפתני ונטול כישרון בטקסט הגדול בהרבה מכישוריו. מדובר ללא ספק במעשה מו"לות פלילי בהיקף חסר תקדים, והמניע ברור יותר מכנרית מתה על גופת מאפיונר - תאוות בצע.

בהפקתה את מה שייחשב לתרגום הגרוע ביותר, המרושל באופן מחפיר, והערוך בצורה המזלזלת ביותר בקורא, הצליחה ספריית מעריב להחזיר את צ'נדלר אל הימים האפלים של תחילת דרכו. ריימונד צ'נדלר, שעקב בחירתו בז'אנר החוקר הפרטי הבודד זכה לזלזול וביטול מצד מבקרים ואנשי ספרות בני זמנו (אלה ראו את תשוקתו לביבים, אלכוהול ואלימות כהתעסקות זניחה בחומרים נמוכים ולא אטרקטיביים) - הצליח מאז שנות השלושים להיחלץ מגטאות סיפורי הבלש האפל בעזרת דמותו הנצחית של פיליפ מרלו, ולפרוץ את חוקי הז'אנר עם רומני ה-Hardboiled שלו, שאומצו בחום אל חיק הקולנוע בידי גדולי הבמאים (האוורד הוקס שעשה את "השינה הגדולה" עם המפרי בוגרט; רוברט אלטמן שיצר את "שלום לנצח" עם אליוט גולד). היה זה טיפוס ארוך וממושך מן הסיפורים הקצרים שפורסמו במגזיני הבלשים בסנט וחצי, ועד לנובלות המרתקות ולרומאנים המעמיקים מבט מפוכח, אם כי רווי וויסקי, אל תהומות המאפלייה האמריקאית. ואלה האחרונים זכו עם השנים להכרה מחודשת על ידי מבקרים וחוקרי ספרות נאורים יותר מקודמיהם, שזיהו בכנות המלוטשת והקשה, באלימות המהירה ונטולת הפשרות ובשנינות המוחלטת והמבריקה של דיאלוגים חדים החודרים את השפה כמו מקדח יהלום, את סימני ההיכר של יוצר מקורי ונדיר, נביא זעם חרוך עשן סיגריות מגולגלות ביד שהגדיר את תקופתו בציניות קפואה שלעולם לא תפשיר.

צ'נדלר זכה להוצאות מחודשות אצל טובי המו"לים העולמיים, לאנתולוגיות משובחות ועבות כרס ואף למספר תרגומים טובים בעברית בעשורים האחרונים. זה לא אחד מהם. למעשה, כדי לא להסתכן בחזרה עצמית, מספיק יהיה לציין כי על פי הכריכה האחורית פיליפ מרלו, איש לוס אנג'לס מובהק שכל ספריו שייכים לאסכולת החוף המערבי של ז'אנר הבלש האפל ואותו כרך רדוף חלומות במרכזו בפרט (נסיעות ארוכות לאורך רחובות רחבים אינסופיים, האוקיינוס השקט מבליח לעיתים בין הגבעות החשוכות ושדרות הניאונים), זוכה בזכות בורותם של כל אלה שנגעו בגרסה הנוכחית למעבר מגורים לניו יורק, אותה עיר זרה, הפוכה ומנוגדת כל כך לאופיו, שמעולם לא דרך בה. עשו עם עצמכם חסד ואל תדרכו בין עמודיו של תרגום האשפה המיותר הזה.

"צרות הן המקצוע שלי" מאת ריימונד צ'נדלר, ספריית מעריב.

לאחר הזוועות שביצעה מחלקת המתח של ספריית מעריב בתרגומם האחרון לריימונד צ'נדלר, הוסיפו אלה חטא על פשע בניסיונם הפתטי והמגוחך להציב יורשים מדומים בני זמננו לאותו גאון ספרותי בלתי מוערך. במקרה הנוכחי מדובר בספר הביכורים של דניס ליהיין "משקה לפני מלחמה". ליהיין, שזכה לתהילה בזכות עיבודו הקולנועי של קלינט איסטווד לספר בשל ומאוחר יותר שלו, "מיסטיק ריבר", מוצג בצורה נלעגת ומופרכת כ"אחד מסופרי ההארד בויילד הבולטים בדורנו" וכ"נציגה הבולט ביותר
של קבוצה קטנה של סופרי מתח אמריקאיים הרואה עצמה כממשיכת דרכו של ריימונד צ'נדלר". כמובן שמדובר בגיבוב מיותר ומעורר שאט נפש של שקרי יחצ"נות עטופים היטב באווירת נפיחות עצמית ונפיחות סתמית. הקרבה היחידה ליצירתו של צ'נלדר היא בניסיון העקר וחסר הסיכוי להגיע לקרסולי האחרון באמצעות אלימות מועצמת ודיאלוגים המזיעים מן הדף מרוב מאמציהם להישמע שנונים ואגביים.

ואם נעבור למוצר עצמו, "משקה לפני מלחמה" הוא אכן לא יותר ממוצר נוסחתי מפס הייצור המוכר של ספרי הטיסה ומותחני החקיינות המוכרים. במקרה שלפנינו, צמד בלשים פרטיים בוסטוניים, פטריק מקנזי האירי הפלקטי ואנג'לה ג'אנרו, שותפתו ומושא תשוקתו הבלתי מושגת, מסתבכים במלחמת כנופיות ושחיתות פוליטית כמיטב המסורת. מדובר בספר שכולו שכשוך במים הרדודים ורוויי הגזענות של תודעת מחברו, שבמהלך צפוי מנסה להתמודד עם גזענותו התהומית והטובענית באמצעות הגיגיהם של גיבוריו, המתנהלים כגיבורי קומיקס מסוממים בעולם שכולו גופות, סוגי אקדחים וסוגיות פילוסופיות בעומק שלג. פתית שלג. ולראייה, לאחר שהצמד יורה בדם קר באחד ממנהיגי הכנופיות, אוסף את הצ'ק ומראה ללקוחו הפוליטי ורב הכוח מי הבוס האמיתי, הפתרון לשאלה איך להתמודד עם כל זה היא, כמובן, לצאת לקניות.

מעבר לזאת, מדובר בספר עמוס קלישאות עייפות, השוואות מתישות וילדותיות בין שחורים ללבנים וכל הזבל שתצפו למצוא בסרטי אקשן טלוויזיוניים מחורבנים אי שם בשלוש לפנות בוקר. וכמובן, טעויות מביכות על העטיפה האחורית: ג'נה אנג'לין ההופכת לחנה אנג'לין, שבמקום להיות מחוסלת ע"י מתנקש בקרב ההמון, "צרור יריות ממכונית נוסעת שם קץ לחייה". אולי כדאי שבספריית מעריב יתחילו גם לקרוא את הספרים שהם מפרסמים שם. עד שהם לא יתחילו, גם אתם לא ממש מוכרחים..

"משקה לפני מלחמה" מאת דניס ליהיין, ספריית מעריב.