וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ואני מצייר עננים

30.9.2004 / 12:36

רותם דנון ראה את "סקיי קפטן" הממוחשב ומפציר בהוליווד לא למהר לוותר על תפאורה ואביזרים

סקיי קפטן הוא אחד מהסיפורים הקולנועיים הבולטים של השנה, שיהווה וודאי גם אבן דרך בקולנוע לדורותיו. לפני עשור התיישב איש מחשבים בשם קרי קונרן על המכשור הביתי והפרימיטיבי שלו, ועבד במשך מספר שנים על סרט אנימציה בן 6 דקות. לאחר שנים, חיבר אותו המזל עם האנשים הנכונים, שראו את הסרטון והחליטו לתת לאיש המחשבים לעבור הסבה מקצועית לבימוי, ולהגשים חזון קולנועי, שלוקח צעד אחד קדימה את פריצות הדרך של ג'ורג' לוקאס ופיטר ג'קסון. קונרן לקח שחקנים בשר ודם והעמיד אותם לבושים באולפן עם מסך ירוק פנורמי. זהו. מכאן והלאה מדובר רק באנימציה ואפקטים ממוחשבים, המקיפים את ג'וד לאו, גווינת' פלטרו, אנג'לינה ג'ולי ואחרים בעולם קודר, גותי ומפחיד. ניו יורק של 1939 על פי קונרן, בפנטזיית הקומיקס העבר-עתידני שלו, היא משהו שנראה כשילוב של גותהם סיטי לתוך סיפוריו של ה.ג'.וולס.

בין קומיקס לקריקטורה

לעלילה: בשלהי שנות ה-30 של המאה הקודמת חוטף ממציא גרמני בשם טוטנקופף קבוצת מדענים למקום מבודד בנפאל, וממקום מושבו שולח לעולם רובוטים עצומים ונבזיים, שמשמידים את כל מה שזז וגוזלים משאבים, ומלווים במכונות מעופפות מפלצתיות. גווינת' פלטרו, לנצח גבינה כחושה ומוערכת יתר על המידה, היא פולי פרקינס, עיתונאית חוקרת עם ניחוח בלונד ודיבור מגוחך, משהו שמזכיר את הכוסיות הקשוחות בסרטים של MGM משנות ה-30. פרקינס חוקרת את היעלמות המדענים ומתלווה לאהובה-שנואה ג'וזף "סקיי קפטן" סאליבן, טייס כוכב ומנהיג צבא של שכירי חרב, אשר נשלח על ידי האנושות לעצור את טוטנקופף.

בהיעדר האלמנטים הקולנועיים שניתן לכסות, נתמקד לרגע בשלושת הכוכבים, שהתמודדו עם סדר יום של איפור, לבוש ועמידה מול מסך במשך שעות, כשהם מדמיינים מולו את ניו יורק ונפאל, רובוטים בגודל גורדי שחקים ויצורים ביזאריים. לאור הנסיבות, אפשר להגיד שטוב שהם שיחקו בצורה די מגוחכת, אולי זה יהיה שיעור חשוב לקולנוענים, לפני שהם מוותרים על כל האלמנטים הקלאסיים המרכיבים סרט ובוחרים להתייחד עם עצמם לאורגזמה מכנית בחסות מכונות האפקטים והאנימציה הממוחשבת. פלטרו, כאמור, מבצעת את תפקיד הלויס ליין-ברנדה סטאר, וממחישה היטב את ההבדל בין קומיקס לקריקטורה. ג'וד לאו, ממתק בריטי חושני, הוא חיית מסך יעילה כמעט תמיד, והוא מבצע את עבודתו היטב כטייס האמיץ והמסוקס בשיק של פלאש גורדון. אנג'לינה ג'ולי ושפתיה הבשרניות, לעומת זאת, מקבלים מקום של כבוד בקמפיין של הסרט, אך בפועל היא נמצאת לכ-6 דקות נטו של משחק מגוחך. גם היא, בדומה לפלטרו, בחרה להשתמש בחיתוך דיבור הזוי לחלוטין. כנראה זו מין בדיחה שכזו.

שובו של קולנוע אדיסון

הסרט, בתקציב של 70 מיליון דולר, לא סוחב בינתיים את הציפיות שתלו בו. בניגוד ללוגיקה הסינמטית, קרה אפקט הפוך בו הסרט פתח לא רע אצל המבקרים, אך צולע בקופות. הקהל קצת מתקשה, כנראה, לבלוע את המוצר של קונרן, שפונה לנישה של חובבי נואר, בי-מוביז ישנים, קומיקס וארט גותי. קונרן בוחר להתכתב עם הסגנונות והסרטים האהובים עליו, ממחוות שלמות לקומיקס וסרטי פעולה של שנות ה-30 ועד ה"אימפריה מכה שנית" ו"אינדיאנה ג'ונס". באופן שקונרן מספר את הסיפור ישנו משהו מעט תמים, מין שפה המתאימה לילד, שצופה במעשי הגבורה של ארול פלין בקולנוע "אדיסון" בירושלים. לא בטוח שזה עולה בקנה אחד עם השפה הויזואלית המורכבת והאפלה. מבוגרים רבים ימצאו את העלילה והדיאלוגים של קונרן מביכים, הילדים לא יבינו את הקיבעון שלו על הלוק והשפה של תחילת המאה ה-20, ואופס, נפלנו בין כיסאות הקולנוע.

ולמרות הכל, אפשר בהחלט לומר כי "סקיי קפטן" הוא בגדר צפיית חובה לכל חובב קולנוע באשר הוא. אם לא לטובת המחוות הקולנועיות הרבות, בטח בזכות פריצת הדרך והחזון הממוחשב של קונרן, שבתור במאי מתחיל הרכיב מוצר לא רע בכלל. עם דמיון של ילד בן 10 וכלים של גאון מחשבים, הוא מביא לקולנוע משהו שלא נראה בו מעולם. את האנימציה והאפקטים פשוט חייבים לראות כדי להאמין, וגם את אנג'לינה ג'ולי, הדבר הכי סקסי עלי אדמות, עטויה ברטיה שמזכירה את הבדיחה על הזונה, שיודעת גם למצוץ וגם לשיר, או במקרה זה, גם להציל את העולם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully