בפתח כל אולימפיאדה אמר לי אבא "זכור בני, נשים יעשו הרבה בשביל טבעת, אבל בשביל חמש טבעות השמיים הם הגבול". הספורט החביב עליו היה כמובן "התעמלות נשים" שם היטיב לבחון את המפשקים הרכים לסחרר של הרומניות והרוסיות, שם צפה בחיל וברעדה ברזונן המפוטם, זרעוני שדיהן הצחורים ודקות זוג גפיהן הפלומיים של הנימפות.
"הו, הן הורגות אותי הקטנטנות האלה", נאנח אבא ולשונו הנוזלית התקררה על מרצפת הסלון בעודו "חוגג את האנושיות" תוך גידול יבלות על ימינו. כמובן שאחרי אולימפיאדת סידני הורשע אבא בביצוע שרשרת מעשי פדופיליה, אך לי תמיד זכורות אותן השעות הקסומות בהן בילינו יחדיו אל מול המרקע.
כשביקרתיו בבית האסורים תוגה ויגון תקפוני עת ראיתי כיצד אבא רחב הגרם, החזק והסמכותי הפך ל"כלבה" של האגף. לבוש כנערת קולג' פתיינית ומופקרת,שפתיו מצובעות בגסות שפתון אדום בוהק, שיערו מפונפן עד זרא, והוא מייבב מרה באוזני כי אינו שולט עוד על סוגריו מחמת שריריו הרפויים. רגע לפני שהלכתי מעמו אמר אבא משפט שלעולם ייחקק בזיכרוני "בן, דע תמיד שגדלת במשפחה הכי נורמלית בעולם".
בעקבות קורותיי אלו חשבתי אפילו לערוך חשבון נפש קטן עם מייסדיי, אולי אפילו לשכור שירותיו של פסיכואנליטיקן, אבל אז כשחזיתי לראשונה ב"משפחת אוסבורן" השתנה הכל.
ובכן, עמוד התווך במשפחת אוסבורן היא שרון - אשתו של אוזי וידידת המחלקה האונקולוגית. הזוג הצטייד ב-2 ילדים טלוויזיוניים, קלי הבת , וג'ק הבן.
אוזי האב, ניחן במוטוריקה של ממטרה שבורה, כשבין זרזיף רוק אחד למשנהו הוא מנפיק שבבי מילים ובעיקר מפגין את מיטב כישורי הפרקינסון שבאמתחתו. למרות כל האלכוהול והסמים אוזי כאן, אל אף שמבט חטוף בו מסביר את היתרונות שבהתקף לב.
הדיאלוגים בסדרה אמיתיים, משפחת אוסבורן היא אמיתית, יש שם כנות - אולי אפילו פתיחות פרוורטית. כנראה שכשיש לך 57 מליון בבנק, אין לך זמן או צורך להרשים אפאחד. זה אולי ההסבר ההגיוני איך למרות המצלמות זה הריאלטי היחיד שהנפשות בו לא עסוקות בשיווק עצמן לדעת. האוסבורנ'ס נראים סתמיים, מדברים בסתמיות, צועקים בסתמיות ובעיקר חיים בסתמיות, כשכל המארג המשפחתי הזה תלוי על נימים דקים של שפיות, ממש כמונו, לראות אותם ולבכות עלינו. אבל הם גרמו לי לשוב ולאהוב את המשפחה שלי.
מועמד מספר 9 רועי אדרי
1.10.2004 / 10:42