אינטימטראש

אין שום דבר אינטימי בסרט "רצח אינטימי", אך מצד שני אין שום ספק שמדובר ברצח. סרטו האחרון של פיליפ קאופמן הוא מוצר בגיבובם (במקום בכיכובם, כי אף אחד לא מככב בסרט הזה) של השילוש הלא קדוש סמואל ל. ג'קסון, אנדי גרסיה ואשלי ג'אד. התוצר ההוליוודי הסטנדרטי, המשמים והקלוש הזה, כמותו כבר ראיתם אלפים (לרוב בשעות הלילה המאוחרות בערוצי הכבלים), ובו ראיתם כבר כל שוט, השתעממתם מכל פריים ושמעתם כל שורת דיאלוג מעופשת המשוגרת באופן לאקוני מבין שפתי השחקנים - מתיימר להתהדר בעיני הציבור כמותחן אירוטי. מיותר לציין ששני הפרמטרים הנחוצים ביותר בז'אנר - ארוטיקה ומתח - נעדרים לחלוטין מזירת "רצח אינטימי".

העלילה הקלושה מספרת על הגיבורה, המפקחת שפרד, שזה עתה התמנתה לתפקידה ותיק הרצח הראשון שלה מורכב מסדרת משכביה האחרונים. שפרד, המבלה זמן איכות על ספת הפסיכולוג המשטרתי הקשוב, גוררת מאחוריה את המטען האפל הנדרש מדמותה המורכבת - רצח אימה על ידי אביה המתאבד, התקפי זעם מעוורים וחיבה למין אלים. ולמה כל זה מתחבר בדבק של שלוש שניות? להיותה החשודה העיקרית בתיק הרצח שיבתק את בתוליה הבלשיים. המורכבות, כמובן, נשפכת בגלונים גם על שותפיה למסך - אנדי גרסיה כשותפה החדש והתמהוני, המנסה לשחזר התקפים של משחק מוצלח (ונכשל, למבוכתו ולמבוכתנו). אותה חלקלקות בה הפליא לחלוף ב"סידורים אחרונים בדנבר" הפכה לגמלוניות שמנונית המותירה ריר על הפריים בו הוא נע - וסמואל ל. ג'קסון המתמוגג מעצם קיומו ומפגין נוכחות של נייר גלגול מקומט, בלתי שמיש ומיותר.

הסצינות כולן שחוקות ממחזור, חפות מכל שריד וזכר למקוריות, בעוד אלה המיניות מצליחות גם להיות קלושות, מרתיעות ודוחות מעבר לגבול הטעם הבינוני. רתיעתו המוסרנית של סרט השימורים הזה ממין מזדמן מצליחה להתיר תיעוב בבימויו המגושם של פיליפ קאופמן. עקבות שמרנות פחדנית ניכרים בכל שנייה מאלה המועטות המבקשות לחשוף בפנינו את טבעה האפל של האנושות הנאחזת במין ככלי נשק וברצח כאמצעי פורקן, ומגלות לנו רק את טעמו הרע של פיליפ. בורגנותו של קאופמן צרה אפילו יותר מחזונו האישי, והוא משמש מתווך לפחדים העמוקים שלו ושל מממניו: סקס אקראי עם בחורות חובבות אמנויות לחימה אוריינטליות. לא תיתכן כל הפתעה של ממש בסרט, כל תפנית עלילתית (שמו המקורי של הסרט הוא, כמתבקש "Twisted") נצפתה מראש שעות לפני הגעתה - כמו גמל מתקדם לנווה מדבר. כנראה שהדרך היחידה להעביר את הזמן בסרטים ממין זה, הוא להביא ספר טוב מהבית ולהתאמן על קריאה בתנאי תאורה קשים.