וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הבוקר שאחרי

6.10.2004 / 13:35

סרט תעודי בערוץ 8 מציין 10 שנים לאלבום הבכורה של אואזיס, ורביב גולן חושב שההתדרדרות אח"כ יותר מעניינת

1994 הייתה שנה חשובה מאוד. היא החלה באירוע הטראגי שבו קורט קוביין ירה בעצמו וקבר את הגראנג', המשיכה עם המלכתו של הסינתיסייזר כגיטרה החדשה והסתיימה עם הפרצוף של נואל גאלגר על השער. לא משנה של איזה מגזין. עד שהגיע המפץ הגדול, הלהקות הבריטיות התעסקו בשוגייזינג (הרבה גיטרות איטיות בדיסטורשן ודיכאון קיומי) והרוק-אנ'-רול היה שייך לאליס אין צ'יינס, פרל ג'אם, סאונגרדן וכמובן לנירוונה. הדבר המרגש ביותר שהיה לרוק הבריטי בלו"ז היה האלבום השני של הסטון רוזס שאותו איאן בראון אפילו לא כתב. המצב היה על הקרשים. שלושה אלבומים שהגיעו באותה שנה שינו את המצב לחלוטין : "פארקלייף" של בלר, "דה הולי בייבל" של מאניק סטריט פריצ'רס וכמובן "דפנטלי מייבי" של אואזיס - האלבום הטוב ביותר שאואזיס הוציאו ויוציאו אי פעם. "דפנטלי מייבי" היה אלבום בכורה שנכנס היישר למקום הראשון במצעד המכירות הבריטי, הוא סיפר לאנשים משהו על חייהם, הגיע ממעמד הפועלים, וגיבוריו היו שוב, כוכבי רוק-אנ'-רול לפי הספר. באותה שנה הבריטפופ נולד ואואזיס הפכו בין רגע ללהקה הגדולה בבריטניה.

"סמים, אלכוהול וכדורגל" זה מה שעניין אותנו אומר נואל גאלאגר, האיש שכתב את שלושת האלבומים של אואזיס עוד לפני שאואזיס הייתה קיימת ולפני שנדחף ללהקה של אחיו. "השירים הכי טובים היו בראשון. השני הכיל שירים פחות טובים ששיפרנו אותם באולפן, ובשלישי יש את כל מה שנשאר" הוא מספר לנו בסרט התיעודי שישודר ביום שישי, 8.10, 21:55 בערוץ 8 - אירוע שמתוזמן היטב עם DVD החוגג עשור ל-"דפנטלי מייבי". האחים גאלגר מדברים כאן על ההקלטות ואיך הכל היה מגניב באותם ימים, ואורחים נכבדים מספרים כמה שאואזיס היא "פוקינג" להקה מצוינת, וכמה ביטחון עצמי היה להם.

אף אחד לא מדבר על מה שקרה אחרי אותו אלבום. על המריבות בין ליאם ונואל, על המאבק עם להקת בלר, על ההסתחבקות המביכה עם טוני בלייר, והכי חשוב, על המצב הרעוע שלהם כיום. אלן מקגי, המנהל של הלייבל קריאיישן והאיש שמנפח את החזה כבר עשור על כך שגילה אותם, חזר מייד כשהסתיימו הצילומים לנהל את מה שנשאר מהליברטינז. נואל עוד נשאר להגג קצת על כך ש"אפילו פרנק זאפה היה נשמע נפלא ברמקול בגודל של הבית שלך". ליאם סיפר שהשאיפה שלו היא להיות בטווח שבין "ג'ון לנון לג'וני ליידון", והוזכר שהם מאוד אוהבים את "הביטלס, הסטונס וטי-רקס". בכלל, הייתה זו שעתה היפה של הנוסטלגיה. של "סופרסוניק","סיגרטס אנד אלכוהול" ו"ליב פוראבר", ואם תתעלמו לרגע מהציווי המוכר: "דונט לוק בק אין אנגר" - זה עלול להיות מהנה למדי.

אואזיס, 10 שנים ל-"Definitely Maybe". יום שישי, 8.10, ערוץ 8 בכבלים (Hot)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully