פאראמדיק הוטל

(מבוסס על פורמט אמריקאי מוצלח)
שני מחנות. שתי זירות התרחשות: האחת בורגנית ומיושבת, השנייה תוססת ופרועה. שתי קבוצות ישראלים נוסעות לנפוש באתר אקזוטי בלב מדינה עוינת. הקבוצה הבורגנית הזמינה מקומות מראש בהילטון טאבה. אגאדו ליד הבריכה וקזינו בלילה. קלאסה. הקבוצה הביטניקית, עוד לפני הצ'ק אין בחושה של ראס א- שטן, פונה למוסטפא במילים: "טייק מי טו יור דילר".

הבורגנים קיבלו משימה ראשונה לשמור על דיאטת אטקינס במגבלות החומוס-צ'יפס-סלט של סיני. רחלי שקוראת לעצמה עכשיו רייצ'ל, מתלבטת בין שון, שבשכונה עדיין קוראים לו שמשון, לבין ריקרדו. בינתיים בחושה, צ'יצ'ו מתקלח בזרזיף מים מלוחים וקרים, לאחר שתקתק במרץ את סימה, שפעם קראו לה שלומית, אבל אף פעם לא היה לה סטייל. נטאשה, שכל השבוע ניסתה להתלבש על צ'יצ'ו, מתבאסת ושוטפת כלים.

אוושה פילחה את החלל, מכונית תופת חדרה אל הלאונג' ודרסה את הפסנתרן. כמה דקות אחרי, וגם הביטניקים נפלו על הראס. לאחר הפיצוץ, רייצ'ל מכוסה בז'יטונים. מראה לא פוטוגני בעליל. שון מתעשת ומשלם לשלי גפני אלפייה לתיקון המייק אפ של רייצ'ל. גבר פרקטי, שון. ריקרדו, שנחלץ לעזרתם של ילדים שנלכדו תחת הריסות משחקי החלל, אמנם מסתמן כרגיש אבל ברגעים כאלה מה שלוקח זה הכסף. יש עוד כמה מצרים לשחד בהמשך.

צ'יצ'ו גונח, הפעם מכאבים. הוא נפצע. סימה ונטאשה רבות על הזכות להנשים אותו. "בנות, לא צריך הנשמה, קודם כל חוסם עורקים", קורא מוסטפא, אבל נטאשה כבר דוחפת לו את הלשון עמוק לתוך הגרון. סימה, בודדה ומושפלת, נוטשת את הריסות החושה, רכובה על גמלו של מוסטפא.

רייצ'ל ושון נאלצים לשלוף מצפן ולנווט לאור ירח ביונדאי טוסון שעברו איתה את הגבול. אין קליטה בנייד וברדיו מדווחים שכל הטיסות תפוסות. מזל ששון שמר על קשר עם הדיילת מארקיע. נטאשה וצ'יצ'ו, הרחק מאחור, נתקעו במונית דחוסה של מצרי שקרן, שעושה עשרה סיבובים במדבר עד שהם מגיעים למסוף. הראסטות של צ'יצ'ו מעוררות את חשד הבודקים, ולאחר חיפוש נמצאת בדופן הכפולה של הפאוצ' שלו אצבע חשיש. הזוג נפסל.

רייצ'ל לקחה את כל הקופה. מכיוון שהייתה מהראשונים לחצות את הגבול הודות לרכב ולתעודת הדיפלומט של אבא, החשיפה שזכתה לה, פתחה עבורה צוהר לחיי הזוהר. כיום היא המנחה של "זיפ לתחתון" בחינוכית. רחלי הקטנה, תמיד ידעתי שהיא תגיע רחוק.