גולדה היתה דווקא בסדר

"תקוות גדולות" יכול להיות מקוטלג תחת "קומדיה שחורה" או תחת "דרמה חברתית עם קומיות מרירה" או משהו מהסוג, אבל אף הגדרה לא תצליח לשים את האצבע על הצורה הגאונית בה מתאר מייק לי את המציאות העגומה של בריטניה התאצ'ריסטית של שנות השמונים, תוך הבעת ביקורת שהיא לא תמיד כל כך חד צדדית כמו שנדמה (ודאי שהוא נוטה שמאלה, אבל גם הפסיביות וחוסר המעש של גיבוריו הסוציאליסטיים, שמבינים שיותר קל להתמסטל מאשר להילחם, ראויים לביקורת מצידו), מבלי להפסיק להצחיק לרגע.

"תקוות גדולות" - שישודר בערוץ 23 ביום ראשון (13 במאי), בשעה 21:00 - מפגיש שלושה עולמות שחיים זה לצד זה בלונדון של סוף האייטיז. סיריל ושירלי הם זוג סוציאליסטים טובי לב בעלי סוודרים גדולים וחמים שתואמים את המזג שלהם, החיים ביחד מאז ימי נעוריהם כמרקסיסטים רדיקליים, כאשר בהווה הם חיים בעוני (סיריל עובד כשליח) ורוב הפעילות הפוליטית שלהם מסתכמת בדיבורים וביקורים בקברו של מרקס. מנגד ניצבת אחותו ההיסטרית של סיריל, ואלרי, שתקועה בנישואים חסרי אהבה (את מעט האהבה שיש בה היא מרעיפה על הכלב שלה) עם בעלה הבוגדני שמוכר מכוניות יד שנייה, בשכונת פרברים של המעמד הבינוני-נמוך.

אין דבר שוואלרי היתה רוצה יותר מאשר להידמות לשכנים היאפים של אמה הקשישה (שגרה ב-Council flat האחרונה ברחוב שלה שטרם הומרה לדירה נובו-רישית למעמד החדש שצומח באותה תקופה בבריטניה), לטישיה ורופרט, שמתייחסים לזקנה המרירה - שנאלצת למצוא מקלט בביתם כשהיא בטעות ננעלת מחוץ לדירתה - כמו למחלה מדבקת ומזרזים אותה בקריאות "צ'ופ צ'ופ!" קצובות.

ככל שהמעמד הסוציו-אקונומי שלך גבוה יותר, מתאר אותך לי בפחות אנושיות, והקריקטוריזציה הטוטאלית של לטישיה ורופרט עומדת בניגוד מוחלט לתיאור הריאליסטי והאמפתי של סיריל ושירלי. ברגעים מסוימים נדמה שהתיאור הסטריאוטיפי המוגזם של המעמדות הגבוהים תעבי הבצע וחסרי הרגשות, והפיכתם לפרודיה גרוטסקית, הם גול עצמי של לי. מצד שני, גם הייצוג של סיריל ושירלי תואם במידה רבה את האופן שבו הימין הבריטי רואה את השמאל, שגם הוא, מצידו, לא חסר פגמים בהתמודדות עם המדיניות הכלכלית של תאצ'ר, שמיסז בנדר (האמא הזקנה) היא דוגמה חיה לאופן שבו ענייני הסעד והרווחה נדחקים בה הצידה.

הסרט נוגע בשאלות של לקיחת אחריות אישית וציבורית (הצורה החיננית בה עזרו סיריל ושירלי לבחור התמהוני והאבוד בתחילת הסרט לעומת הסירוב של סיריל להביא ילד לעולם), אבל לפעמים המצב נראה כל כך מייאש שבאמת אין מה לעשות חוץ מלקרוא לקקטוס שלך תאצ'ר.