פטיש, איזמל ניקח מהר

בטבע, כדי לשרוד לאורך זמן, אתה חייב להתפתח ולהשתנות בהתאם לסביבה ולזמן. תשאלו את צביקה פיק, הוא יסביר לכם על זה הכל (בעצם, אולי לא). החוקים של הטבע פועלים גם בטלוויזיה. תוכניות שידוכים, לדוגמה, התחילו כבר לפני עשר שנים והן עדיין אתנו. איך הן שרדו? בתהליך אבולוציוני רבקה מיכאלי הפכה לאביעד קיסוס. יאיר לפיד שדרג את הנוסחה של דן שילון – "זונה ופוליטיקאי יושבים באותו מעגל", ל"זונה ופוליטיקאי יושבים על אותו כסא".

מאחר וסף הגירוי שלנו כצופים עולה כל הזמן, דברים חייבים להשתנות ומהר. מי שלפני שנתיים קיבל מיליון דולר מערוץ 10, מביא היום אחוזים כמו מיכל זוארץ. אאוץ'. לפני שנה, בימי "כוכב נולד 1" ו"קחי אותי...", הריאליטי נתפס כמשהו ייחודי וחדשני. היום, הדימוי שלו מרגש כמו הידיעה על עוד דיסק של שרית חדד. אז רגע לפני שהריאליטי מקבל את הכריזמה של זהבה בן והמצב יהיה ממש חמור, חשבתי מה צריך לעשות כדי להשאיר אותו רלוונטי.

הריאליטי עסק כבר בסוגיות הכי בסיסיות: החיפוש אחרי אהבה וסקס ("קחי אותי שרון", "פרדייז הוטל") הרצון להראות טוב ("הברבור") והחלום להתפרסם ("כוכב נולד", "פרויקט וויי"). מה שעוד לא ראינו זה מוות, או בניסוח פחות חולני ויותר ערוץ שתיימי - המאבק המרגש בין החיים למוות.

"האזמל" תהיה תוכנית ריאליטי מ"הדור השלישי". מה יראו בה? ניתוחים בשידור חי. לא מדובר על ניתוחים פלסטיים (שזה כ"כ שנה שעברה) אלא כאלה עם סכנת חיים ממשית, ניתוח לב פתוח, ניתוח מוח, ואולי איזה ספישל סיום עונה חגיגי - כריתת אבר כלשהו. נשמע נורא? תקראו עוד כמה שורות אולי תמצאו שם היגיון.

הבעיה הגדולה, כביכול, היא השאלה למה שמישהו ירצה שיצלמו אותו עובר ניתוח כ"כ מסוכן בשידור חי. הפתרון פשוט - ההפקה תממן לחולים שלא יכולים לאפשר לעצמם, ניתוחים יקרים שיכולים להציל אותם. את הניתוחים יבצעו הרופאים הפרטיים הטובים בעולם (לזכור! להכניס את זה לפרומו!), ואלה יזכו לחשיפה טלוויזיונית חינם.

בפרקים הראשונים נכיר את המנותח וסיפור החיים המרגש שלו. עד הניתוח עצמו שישודר בלייב, נהיה כבר חלק מהמשפחה. עם ישראל כולו ישב בסלון מתוח ויצפה בהתקדמות של הניתוח.

מי שחושב שיש פה ניחוח של ניצול ציני וקפיטליסטי, צודק. מצד שני, יש פה גם הזדמנות לנצל את הכוח והכסף של הטלוויזיה ולעזור לאנשים באמת. ליתר ביטחון, אולי כדאי שיתנו גם ג'יפ.