גילוי פעוט

"גילוי נאות", תכנית התקשורת של ערוץ רוממה, חיונית לחייך באותה מידה שרוברט מוגאבה, נשיא זימבבואה, חיוני להם. ערוץ טלוויזיה שנשארו בו רק עיתונאי קפיטריה, לא צריך להעלות תכנית תקשורת. הוא צריך להגביל את היומרות שלו למגרש הכדור מים. ובכל זאת, חנן עזרן, בחור שהספיק לשלש את עצמו מאז שהגיע צעיר לרוממה, מסיים כעת על כיסא הקוקפיט המרופד של התכנית הזו. טייס המשנה שלו הוא רון לוונטל. אדם שמציג פינה של גילוי דעת תקשורתית, כמה חודשים אחרי שהתרסק מוניציפאלית כשחשפו בעיתון "העיר", שחוץ מלהיות טייס הוא עשה הכל (בקורות החיים שהציג לאזרחי תל אביב לפחות).

המנועים מתחממים כשלוונטל בהופעה אקסטטית למדי, מעלה את ציפורי לילה ואת גדעון רייכר על המוקד. הוא מספר לנו שרייכר מעביר את כל התכנית בלעשות מממ... ומלמד אותנו סודות מקצועיים כיצד ניתן למשוך חצי שעת שיחה בגל"צ של אחרי חצות. הטריק הראשון הוא להסתכל במדור אופרות הסבון במגזין "פנאי פלוס". "בעבר הם היו מעלים מאזין ראשון פיקטיבי" הוא מסגיר כעת את חבריו לשעבר מהתכנית. וממשיך, "יש מישהו בתל אביב שעלה לשידור וסיפר להם את אותו הסיפור ארבע פעמים". חנן עזרן, מעוות את פניו הבולדוגיות ועובר לתמונה של אמנון דנקנר, עורך מעריב, משחק עם מוקשים. הרעיון, כך מסתבר, הוא שמי שיוצא במסע הכפשות נגד ערוץ רוממה צריך לדעת שמוקש עוד יקטע לו את האוזן. עזרן מדבר על המושג "שקיפות", ועל המניות שהיו למעריב בערוץ 2.

השיחה הבאה היא כבר על ערוץ 99, ערוץ הכנסת. רוני בראון שגילם בעבר קומבינטור במחזה "בראון-חברון", משחק כעת את "הדמוקרט". השיחה מתמקדת בשאלה, האם ערוץ הכנסת הוא שלב נוסף ביחסים הבעייתיים בין הפוליטיקה והתקשורת. במוניטור מאחור, משתקפת צלליתו של יוסף בראל. סטאלין של רוממה. הוא בודק אם עזרן לא אומר מילים לא יפות על כל פוליטיקאי ששמו אינו מתחיל ב–א, ומסתיים ב-א. רוני בראון נראה מבסוט מתמיד, הוא טוען שישנם עיתונאים מקצועיים, וזה לא יהיה שידור מטעם. אם היו מספרים את זה לאדם שהגיע מכוכב אחר, או אפילו לרוברט מוגאבה, הם היו טוענים שמדובר באבסורד. אנחנו כבר רגילים. חנן עזרן, סיכם במילים "העיתונאים צריכים כסף, והפוליטיקאים צריכים חשיפה". הכתוביות ירדו, ועלה תשדיר פרסומת של בית חולים פרטי המבצע ניתוחים כירורגיים. לא יכול היה להיות סוף הולם יותר לסיפור הזה.


"גילוי נאות", ערוץ רוממה, יום רביעי, 20:30