כמה ימים טובים נח הדי.וי.די של "אהבה זה כואב" על מקלט הטלוויזיה שלי. קבעתי מפורשות עם זוגתי שנמצא זמן פנוי בלו"ז העמוס של שנינו, ונצפה יחד בשלושת פרקיה הראשונים של הבונבוניירה המדוברת לבית ערוץ 10. אבל ההזדמנות מיאנה מלהגיע, וכמו מרבית הגברים (שהם חארות אם לא ידעתם), לא עמדתי בפיתוי. באמצע הצפייה בפרק הראשון היא הפתיעה אותי בשיחת טלפון, ואני נשמעתי כל כך אשם עד שסרטים רעים על נאיפה התחילו לרוץ בראש היפה שלה. אהבה? זה כואב. בטח כבר עליתם על זה.
איזה כיף שגם דנה מודן הגיעה למסקנה דומה, ועשתה על זה סדרה. אני והחברה הסדרנו את מקרה הבגידה הקטן שלי, וצפינו יחד מחובקים בשלושת הפרקים. אך האמת היא, שדי היה לי בהצצה החטופה אל מחצית הפרק הראשון, בכדי לפסוק בקלות שזאת אחת הסדרות המהוקצעות והמהנות ביותר שראה המסך העברי. לא לריק היא זכתה בפרס דרמת הטלוויזיה הטובה ביותר בפסטיבל חיפה האחרון.
למרות השם המפוצץ של הפרס המפוצץ, לא מדובר בדרמה. מודן, היוצרת, התסריטאית והכוכבת הראשית, יחד עם רם נהרי על הבימוי, אפו עבורנו כיכר מהבילה של קומדיה רומנטית, פרוסה פרקים פרקים לכדי סדרה נפלאה, שמתלטפת ברגישות עם הנושא הכי שחוק בז'אנר: זוגיות. דנה היא כוכבת טלוויזיה צינית, שלאחר שגילתה שהחבר המושלם עזב, היא ממהרת להתנחם בזוג הזרועות הראשונות שנקרות על דרכה. הפור נופל על אורן (אסי כהן), מוסכניק חמדמד, שזרועותיו אמנם מסוקסות, אך טבולות בגריז עד הכתף. כמו תמיד - מתוך השוני הגדול, צומחת אהבה.
בואו נתחתן ונביא ים של ילדים
"אהבה זה כואב" מתמקדת לחלוטין בזוגיות הנבנית של דנה ואורן, וההתאהבות בהם היא בלתי נמנעת. הם מקסימים. ולא סתם אני משתמש במילה דביקה, מפני שהסדרה הזו יכולה להפוך כל טיפוס סרקסטי ומסוגר לרכיכה משתפכת. אהבתי את הסדרה, כי אהבתי את דנה מודן ואסי כהן. מה זה אהבתי? רציתי להתחתן עם שניהם, ולהביא איתם ים של ילדים. עברתי חווית הזדהות מהירה ומוחלטת, וזה כבר מזמן לא קרה לי. מודן לא ממציאה שום גלגל מחדש. הצילום, העריכה והמבנה העלילתי עשויים היטב, כמו שאומרים בז'רגון המקצועי, אך אינם מקוריים במיוחד. למרות זאת, כסדרה שמבוססת על דינמיקה זוגית, "אהבה זה כואב" נהנית מבסיס מוצק ביותר: הדינמיקה הזו משכנעת.
כל צוות השחקנים נותן הופעה כובשת. מודן, שכתבה לעצמה סוג של תפקיד חלומות, מצרפת למרירות השינקינאית המוכרת את כל העדינות שלא הזדמן לה להוציא ב"פלורנטין". אסי כהן מביא שדרוג היסטרי לדמות הערס הישראלי, מפגין נוכחות משחקית מדויקת, ואם תשאלו אותי הופך לבייב הכי מבוקש במדינה תוך רגע. יחד, הם מבעירים כימיה מושלמת. עוד מוצלחים: אוהד קנולר, שמזכיר פעם נוספת כמה חבל שהוא עדיין לא פורץ, דורית בר-אור המגניבה, ועמי סמולרצ'יק ששובר תקופת געגוע ממושכת. אם תמשיכו עד פרק 3 (ותמשיכו), תיתקלו גם בהדר לוי, ההראל סקעת של "האקדמיה לצחוק", והיא מצוינת לא פחות משאר שותפיה לקאסט.
הסדרה לא חידשה לי הרבה, לא על טלוויזיה ולא על אהבה. אבל מי מחפש חידושים? בואו נודה בזה, אניני טעם ככל שנהיה אנחנו בוכים כמו נקבות גם מהסיטואציות הכי בנאליות בחיי האהבה שלנו. הסדרה בנאלית כמו האהבה שלנו, וגם מרגשת כמוה. היא עמוסה בסיטואציות קומיות משובבות נפש, שאפילו בהן נשמרת האמינות הכללית שנגרמת בזכות הביצוע המצוין. אני וזוגתי כבר זורקים חופשי ציטוטים מתוכה, מה שאומר שיש לנו עסק עם קאלט בהתהוות. אז אהבה זה כואב. נו, ידעתי את זה כבר קודם. ובכל זאת, התרגשתי כאילו זאת הפעם הראשונה.
*"אהבה זה כואב" משודרת בימי שני, בשעה 21:50, בערוץ 10. והערב, לכבוד הפרק הראשון והחגיגי הבטיחו בערוץ שידור מלא ללא פרסומות, תודה.