אדון ליאון

באתר הביקורות "השרת העיוור" אוהבים צרות. לכו תסבירו אחרת את "שיר זר", הפרוייקט היומרני שהם העלו בשבוע שעבר. קודם כל, זה אלבום גרסאות כיסוי - כל קטע ייבחן תמיד מול המקור ויצטרך להיות מוצדק בזכות עצמו. שנית, המקור הוא לא פחות מליאונרד כהן, שזה חתיכת הר לטפס עליו. ואם זה לא מספיק, כל אחד מהאמנים המשתתפים תרגם את השיר שבחר לעברית. אתם הייתם מוכנים להסתכן בלתרגם ולשיר את, נאמר, "סוזאן"? ובכל זאת, ברוב הדרך, האלבום מעניין ויפה.

האלבום הוא פרוייקט מרשים וראוי עוד לפני השמיעה הראשונה. השרת, למי שלא מכיר, הוא אתר עצמאי המפרסם ביקורות מוזיקה של גולשים, בלי להיבהל ממיינסטרים אבל עם חיבה גדולה לתופעות שוליים ישראליות. בתור שכך, הם הפקידו בידי דויד פרץ, לשעבר "בלו בנד" (הלהקה, לא המרגרינה) ותופעת שוליים ישראלית בעצמו, את הפקת האלבום. פרץ קיבץ ח"י אמנים, רובם מוכרים רק למשפחתם או ליודעי דבר, והוסיף ביצוע מוצלח משל עצמו. במסגרת ה"מגזין" החודשי של השרת, ולרגל חגיגות השבעים לכהן, אפשר להוריד את השירים (אחד אחד, אז קצת סבלנות) וגם עטיפה נאה, לקרוא על האמנים המשתתפים ועוד. בגלל תכנון זמנים לקוי, האלבום ארוך בשתי דקות מדיסק ריק, אז הצורבים יאלצו לוותר על אחד השירים.

אם האלבום היה יוצא בתקליט (או לפחות קלטת) ולא על mp3 להורדה, הייתי ממליץ להתחיל ישר בצד השני. אולי אני פשוט סאקר של בחורות עם קול מלטף, אבל האלבום ממריא מהרגע שרותם אור נכנסת עם "אחד מאתנו איננו טועה". האמת, היא שרה כל כך יפה שאני לא בטוח שבכלל הקשבתי למילים. ההפקה שלה עדינה ומדויקת – פסנתר, כמה רעשי אוירה והקול העדין של אור משוכפל על עצמו. מיד אחריה מגיעה שני קדר עם "מי באש" שמתחיל דומה, ומתעצם בהמשך עם תופים דרמטיים וגיטרה מרוחקת. גם גלית פלורנץ וטליה אליאב עושות הרבה חסד למריאן, סוזן ולי.

ולא שבצד הראשון אין שירים טובים, אפילו של בחורים, הם פשוט מסתתרים בין כמה ביצועים תמוהים. אוהד גולדברט שר מאוד יפה, אבל הביצוע שלו הוא כל כך ליאונרד כהן, שאם זה לא היה בעברית לא הייתי שם לב להבדל, מה שהופך את הביצוע שלו למיותר. סגול 59, לעומתו, ניסה להביא מעולמו המוזיקלי, אבל לפתוח את "צ'לסי הוטל" ב-"יס, אהה, אהמממ" ההיפ-הופי? אני לא יודע מי צריך להיעלב יותר, כהן או סאבלימינל. מי שמוריד בסלקטיביות יכול להתמקד בשיר הנושא ו"בציפיה לקסם".

ביותר מדי מהשירים, היופי של שפת הרחוב הגבוהה של כהן אובד בתרגום (שלא לומר, אובד בטוקיו). בשיר הפותח, בביצועו של אלי סורני, המתרגם (ארז ברזוליק) החליף את מנהטן וברלין בביצה המקומית של עזה ותל אביב, בהתאמה, אבל הקריצה ל"מצב" לא מוסיפה חן לשיר. לעומתו, שרון מולדאבי, שמול האמנים האלמוניים האחרים הוא הידוען של האלבום, ניסה להידבק בתרגום ל"מגדל השיר" ככל האפשר לקצב של המקור, אבל שילם על כך בחוסר זרימה, כבר מהכותרת. הביצוע הבלוזי, האפל, דווקא מחמיא לשיר, אם כי קשה שלא להתגעגע לביצוע מלא הכריזמה של ניק קייב מ-"I`m Your Fan", פרוייקט דומה באנגלית מ-1991.

השפל מגיע דווקא בקלאסיקת גלגל"צ "הללויה", שבו רק השירה המופרזת של נועם פלד מצליחה להיות פחות טובה מהתרגום העילג שלו. לקראת "שיר זר 2" אנא פנו ל"כצפור על התיל" הותיק, ספר שירים של כהן בתרגומו של המשורר יוסי גמזו – השפה אמנם כבר ארכאית, אבל לזמנו הוא הצליח ברוב המקרים לשמור על הזרימה, הניקיון והיומיומיות של המקור.

במהלך הסופ"ש האחרון, בגלל אילוצי זכויות יוצרים, השרת השעה זמנית את ההורדה, כך שתיאלצו להזדיין בסבלנות עד שיימצא פתרון לצרה (או לצרוב מחברים זריזים מכם). ההמתנה משתלמת – האלבום יעשה לכם וגם לדודה שלכם נעים, ואת השירים החלשים תוכלו לסנן בלי להעליב אף אחד. לכל הפחות, תשכילו מביקור בשרת, וגם תדעו מאיפה אני מעתיק את הביקורות שלי.