שתיקת הכרישים

רוב האנשים אוהבים את ביל קלינטון. הוא בנאדם נחמד, רודף שמלות ובעד שלום עולמי. בציבור הרחב קלינטון נתפס כמנהיג אמיתי, כל עוד מתעלמים מהקטע המוזר עם הסקסופון. אה כן, ולפעמים גם צריך להתעלם מהמדיניות של ארה"ב בתקופתו ובכלל ואז ממש אפשר לאהוב את האיש. זה לא שקלינטון היה רודן חס וחלילה, אבל לפעמים הוא סייע בקטנה לרודנים. כך לפי הסרט "האגרונום" של ג'ונתן דמי שישודר הערב (יום ב') בעשר בהוט-פריים. קלינטון בהמשך.

"תמיד בזמן, אינטר-מידע, כל חדשות העולם ברדיו האיטי למען כל תושבי האיטי, הזכירו לכולם שברדיו האיטי אנחנו עושים הכל כדי ליידע אתכם."

עוד בתקופה שבה האיטי היתה בסיס-אם לשודדי ים, ההיסטוריה של הרפובליקה, אי קטן מוקף כרישים, היא שטופת דם. ככה זה היסטוריה, אבל כידוע, יש מדינות שיותר קשה לחיות בהן. יש גם מדינות שקשה מאד לדעת מה קורה בהן. סרט באורך מלא יכול רק לתת קצה של חוט על ההפיכות הצבאיות הרבות שעברו על מדינה כמו האיטי. תשעים דקות יכולות רק לתת מושג ראשוני על כמה שמות, לרמוז על ההיקף העצום של פעילות ממשלתית, שמטרתה היא לא לתת לציבור הרחב שום ידע ממשי. במקרה של "האגרונום" מדובר גם בדיוקן והומאז' לגיבור, ז'אן דומיניק, אדם שהפעיל את רדיו האיטי בתקופה שבה כל אמצעי התקשורת - הרדיו, הטלוויזיה והעיתונות הכתובה - נשלטו על ידי מדינה שרק 20% מתושביה ידעו קרוא וכתוב.

רדיו האיטי היה רדיו אלטרנטיבי שהפעיל ז'אן דומיניק, נצר למשפחה ותיקה בהאיטי, בעל תואר ראשון באגרונומיה ואישיות כריזמטית ומקסימה. להפעיל רדיו אלטרנטיבי במדינה שהשלטון שלה נע בין דיקטטורה למשטר צבאי, אומר שצריך להתמודד עם מכשולים לא קלים. ירי על התחנה בשידור חי, למשל, זה מכשול לא קל. אבל זה כלום, זה פרסום טוב, מה עוד ששמעו את זה לייב בשידור. בשביל זה בכלל המציאו את הרדיו האלטרנטיבי. יש בעיות יותר מסובכות מזה, כמו למשל ישיבת ממשלה שמכנסת את כל מי שמפרסם ברדיו האלטרנטיבי ואומרת למפרסמים שיותר הם לא מפרסמים בתחנה הזאת. נגמר הכסף מפרסום. אין מה לדבר על מימון ממשלתי. זהו. לכו תהפכו את המכונית שלכם למונית כדי לשלם את המשכורות של העובדים. ככה זה היה ברדיו Soleil האיטי. יותר מעשרים שנה, לא כולל עשר שנים שבילה ז'אן דומיניק בגלות מדינית.

באחד מקטעי הארכיון שמשולבים בסרט, דומיניק מספר על המניע שלו. בעיבוד גס זה הולך בערך ככה: "רציתי לעשות שני דברים, אחד זה לדבר קריאולית ברדיו. בארץ שבה כולם מדברים קריאולית רציתי שיהיה כלי תקשורת שלא ידבר צרפתית. הדבר השני שרציתי לעשות זה לתת מידע. בהאיטי הודעה על זבל ברחובות נתפשת כאופוזיצה לשלטון". דומיניק עשה את זה כל כך טוב, שכשהוא חזר מהגלות הראשונה שלו, חיכו לו 60,000 איש מחוץ לשדה התעופה של האיטי. או כמו שהוא אומר את זה "בפני האמת, השטן תמיד יסמיק". רדיו האיטי שידר חדשות שאלמלא שידר אותם, האנשים פשוט לא היו יודעים עליהם כלום. סך הכל מה ש"האגרונום" מנסה להראות זה שז'אן דומיניק, אגרונום בהשכלתו, הצליח לשנות משהו עם רדיו האיטי. הוא עשה את זה עם הרבה מאמץ וסיים כל משפט שלו בצחוק או בחיוך. בלי שום הסתייגות בכלל, "האגרונום" הוא הומאז' לגיבור.

מלבד "שתיקת הכבשים" ו"פילדלפיה" ג'ונתן דמי הספיק לביים איזה שלושים סרטים בחיים שלו. לדמי יש אהבה גדולה למוסיקה ולרדיו, ב-1977 הוא ביים סרט על רדיו פיראטי בעיירה קטנה בארה"ב ומשם המשיך לביים את סרט ההופעות הקלאסי של טוקינג הדז, סרט על רובין היצ'קוק (סופט בויז), תיעוד של מסע הופעות של ניל יאנג וקליפ ל"The Perfect Kiss" של ניו-אורדר. האיש שערך את הפסקול של "האגרונום" והכניס בו ג'ינגלים מהטובים וההרמונים שנשמעו הוא כמובן ויקליף ז'אן, המוכר מהפוג'יז ומקריירת סולו. דמי ממשיך כאן את סיפור האהבה שלו עם המוסיקה ועם הרדיו ומתווה דיוקן של איש גדול שאין ספק שדמי מעריץ.

לאחר ששילמה "פיצויים" לצרפת במאה ה-19, סכום ששווה ל-22 מיליארד דולר, האיטי הגיעה למאה העשרים עם מצב כלכלי לא משהו. ב-1957 פרנסואה דובייה תפס את השלטון, הפך לדיקטטור תוך שנים ספורות ושלט עד מותו ב-1971. כשמת, תפס בנו את השלטון, ולמרות שהיה רק בן 19 הפעיל מיליציות צבאיות בלי חשבון. דובייה הבן שלט ביד רמה חמש עשרה שנה, אבל אז, האמריקאים שהזרימו כספים להאיטי עד אותו רגע, הרגישו שנמאס להם ממנו. גורמים במעצמה גרמו לו להבין שעדיף לו לעלות על מטוס ולעוף משם. אחרי שעף משם, האמריקאים עזרו להשליט שלטון צבאי זמני ואח"כ נערכו בחירות של ממש ומנהיג אמיתי נבחר. כמה שנים אחר כך, בשעה שקלינטון כבר היה נשיא ארה"ב, הייתה הפיכה צבאית בהאיטי והקצין שעלה לשלטון נאלץ להרוג 4,000 אזרחים בדרכו. כשהוא מגיע לתקופה הזו בהיסטוריה של האיטי, הסרט משלב נאום של קלינטון עם כמה הערות ביניים של ז'אן דומיניק. קלינטון מספר לעם האמריקאי על האמפתיה הגדולה שחש העם האמריקאי כלפי העם בהאיטי. ז'אן דומיניק מספר שזמן קצר לאחר ההפיכה, ארה"ב ביצעה פלישה "שקטה" להאיטי והנחיתה שם 21,000 חיילים. הנשיא האמריקאי מדבר על דמוקרטיה אבל לפי דומיניק, כשהאמריקאים רצו לסלק דיקטטור הספיק להם לשדר רמז והדיקטטור היה על מטוס. לפי דומיניק, קלינטון ידע לדבר בקול אחד על שלום ואמפתיה ובקול שני לתת מסר חיובי לקצין עם החיילים ולעשות תמרון של 21,000 חיילים כדי להרגיע קצת את הרוחות. אין שום אחריות לקישורים לישראל של 2004.

"האגרונום", יום ב' 25.10, 22:00, הוט פריים