לפחות 268 מיליון בני אדם גולשים באינטרנט ברגע זה ממש, מחצית מהם עושים זאת להנאתם, לפחות רבע מהם מורידים במקביל איזה סרט או דיסק בעזרת תוכנה לשיתוף קבצים, חלקם משתתפים ברגעים אלו בפורומים או בצ'טים, לפחות 32 גברים מתוכם נכנסו ברגע זה לאתר פורנו, לפחות 13 זוגות מגיעים ברגעים אלו ממש לאורגזמה קיברנטית מחשמלת. אי שם ברחבי הגלובוס ברגע זה ממש, ארבעה זוגות עיניים וארבעה לבבות פועמים מצאו אהבה מעברה השני של המקלדת. מערכות היחסים הרומנטיות שמתפתחות ברשת זכו ללא מעט התייחסות בשלל סרטים, סדרות טלוויזיה, כתבות מגזין ואחרים. אולם, עד לספרו של אהרון בן-זאב, "אהבה ברשת" לא נעשה בישראל ניסיון לבחון את התופעה באופן אקדמי.
בן-זאב הוא פרופסור לפילוסופיה המתמחה בחקר הרגשות. בספריו הקודמים, "ישר מהלב" ו"בסוד הרגשות" (זמורה-ביתן), פיתח מסגרת מושגית בעזרתה ניתן להבין את הרגשות בחיינו. בספר זה הוא עושה שימוש במסגרת המושגית שפיתח, ומנתח בעזרתה את המרחב האינטראקטיבי הכבר-לא-כל-כך חדש. לטענתו, מערכות היחסים הבינאישיות שהתפתחו באינטרנט, הצליחו לשנות את הגישה הרגשית של האנשים הגולשים. מתוך כך הוא מנסה להסביר את מערכות היחסים שנוצרות בין האנשים, בדפוסי החיזור, הפלירטוט, ההתאהבות והמשיכה. המסקנה המתבקשת לאורך קריאת הספר היא שמערכת הרגשות שמתפתחת בחלל הקיברנטי איננה שונה בהרבה ממערכת הרגשות שמתפתחת מחוצה לה. אם כי לא ניתן להתעלם מהעוצמה והמהירות בה אנשים חווים התאהבות או משיכה, כשהם מוגנים מאחורי העכבר שלהם.
נטייתו של בן-זאב להתעכב על העברת מערכת היחסים שנוצרה בתוך הרשת החוצה, והשלכות שיש לקשר שהחל ברשת על החיים המציאותיים, מסיתים את הדיון מתופעה מרתקת יותר המתרחשת בינות לסיבי הרשת. השימוש היומיומי הרציף שלנו באינטרנט שינה לא רק את התפתחות הרומנטיקה, שמטבעה תמיד חיפשה את הפינות האפלות, הנסתרות והמבודדות ביותר, אלא גם את מערכות היחסים הבסיסיות ביותר שאנו רוקמים עם האנשים שסביבנו. תפישת המרחק השתנתה לחלוטין. הקידמה הטכנולוגית מאפשרת לנו להתכתב באופן ישיר ללא כל עכבות עם אנשים שנמצאים בניו יורק או בברלין באותה הקלות שאנו יכולים לשוחח עם מישהו שיושב על המחשב לצדי בעבודה. ואם כל הכבלים הדרושים מחוברים נכון, אנו גם יכולים לראות ולשמוע אותם.
ג'נדר בנדר
החברה האנושית החלה להתנהל כמו תסריט בדיוני ממוחו הקודח של פיליפ ק. דיק. כפי שמסביר בן-זאב בספרו, הרשת היא ממשות פסיכולוגית - יש בה חיות, היא מספקת מאורעות ממשיים ולכן, מצליחה לרגש אותנו, וליצור בנו את התחושה שאנו חווים את ההתרחשות הוירטואלית כאמיתית לגמרי.
אחת התגליות המעניינות במחקרו של בן-זאב מתייחסת להיעלמותן של העכבות המגדריות בתקשורת ברשת. לטענתו, דפוסי ההתנהגות של הגברים והנשים הופכים להיות דומים יותר אלו לאלו; כתוצאה מהאופי הטקסטואלי של ההתקשרות, נאלצים הגברים להיות יותר קשובים ורגישים לניואנסים שעולים מן הכתב, ואילו הנשים הופכות ליותר אקטיביות יותר ומשוחררות מינית.
כך אפשר אולי להסביר את אחת התופעות המעניינות שצמחו בחסות הטוקבקים, הסיסמה - איקס, תעשה לי ילד. יש בהצהרה זו הרבה מן העולם החדש בו אנו חיים. נראה כי תופעת ההערצה שינתה פאזה או עלתה שלב. מושא הערצה הוא איננו משהו שרוצים לגעת בו יותר, אחרי הכל הוא חי באופן ממשי ברשת. כותב שמפרסם את מאמריו באופן סדיר, מוכר לקורא המתמיד כישות שלמה ומלאה. הבקשה "תעשה לי ילד" כאילו אומרת, נראה כי המטען הגנטי שאתה נושא קוסם לי, אנא ממך, העבר את דגימת זרע לסניף הדואר הקרוב לביתך. אז, נגדל את פרי אהבתנו המשותפת, ללא מגע או החלפת נוזלים מיותרת.
מחקרו של בן-זאב מצביע על נקודות חשובות, אך למי שחי ונושם את העולם שברשת אין בספר כל בשורה חדשה, במיוחד אחרי שכל הנושאים הללו דוסקסו לעייפה ברשת עצמה, בפורומים ובצ'אטים רבים מספור. הוא מתיימר לספק מבט חדש על החלל הקיברנטי, אולם בחינת המצב החדש שנוצר בעזרת הכלים הישנים מכשילה אותו. הפעילות החברתית-אנושית ברשת היא כה ענפה, עד כי ההתמקדות בפן אחד בלבד שלה נתפשת כמשונה. ספרו של בן זאב מצליח לתאר תמונה אמינה של המציאות, ולשרטט באופן קולח, ברור ונעים לקריאה את היסודות לחקר הרגשות באינטרנט. כל עוד מטרת הספר היא לספק בסיס ממנו ניתן להמשיך ולפתח את המחקר, יש להודות כי הוא עומד במשימה בכבוד.
*"אהבה ברשת" אהרון בן-זאב, זמורה ביתן