"נדב סופר שכב על המיטה, מסתכל אל התקרה הקיטשית בחדרו במלון ומהרהר. אף פעם הוא לא הבין את כל העניין הזה של המראות בתקרה. מי צריך לראות את עצמו עושה אהבה. דנה יצאה מהאמבטיה עם חלוק רחצה ורוד, שחשף חלק מגופה. היא חייכה אליו. 'התעוררת ישנוני?'. היא ניצבה מעליו בפוזה פרובוקטיבית, מסירה לא מסירה את חלוקה. הם הכירו באחת מנסיעותיו לחו"ל. נדב, איש עסקים מכובד, מרבה לנסוע בכל העולם לרגל עסקיו. דנה עובדת כדיילת אוויר. הם נפגשו במהלך טיסה ונדב מצא חן בעיניה מיד. היא הגישה לו את המרטיני הראשון במחלקה ראשונה, והוא שיחק אותה ג'יימס בונד: מהול, לא בחוש. כבר באותה טיסה הם עשו את זה בשירותים של המטוס".
(עמ' 10 בספר החדש "לגעת באושר", המבוסס על הטלנובלה המצליחה).
לא מספיק שמדריכי הטלוויזיה הפכו לאויבים הגדולים ביותר עם תקצירי הטלנובלות שלהם שמאיימים לגלות מה יקרה בפרקים הבאים של "לגעת באושר" ובכך לגזול מהאושר הגדול שמחכה ערב ערב בערוץ ויוה, עכשיו יצא גם הספר "לגעת באושר" (הוצאת ידיעות אחרונות), שהוא כמו פצצת זמן מתקתקת שמחכה לרגע בו לא נוכל לשלוט בעצמנו יותר ונתפתה להציץ בסופו ולגלות את סוף הסיפור.
אין ספק שהספר המהודר - שמעוצב כמו בונבוניירה מהסוג שזיו (שעל פי עמ' 30 בספר "נראה כמו ילד עם שיערו הקצוץ וגופו הכחוש") ודאי מביא לדודה לבנה (שעל פי עמ' 7 "היתה כבר כמעט בת ארבעים, אבל נראתה צעירה מגילה, היה לה שיער ערמוני חלק ומלא, עיניים ירוקות וגוף תמיר ושופע") אחרי ליל אהבהבין סוער בצריף של משפחת אברהם - הוא פריט חובה לכל מעריץ של הסדרה, למרות שמעבר לעובדה שרכישתו מצביעה על לויאליות, הפיתוי לקרוא אותו עד תומו הרה אסון.
את הספר עיבדה שרי שיין, כתבת בכירה בירחון "ויוה פלוס", שהיתה גם שותפה לכתיבת התסריט ומכונה "האורים והתומים של הטלנובלות", ובנוסף לכך שהוא מביא את עלילת הסדרה במלואה, הוא מוסיף לה תיאורים ופרשנויות סובייקטיביות כמו "קארין התכוננה לצאת לבילוי. היא לבשה מכנסי עור שחורים עם חולצת בטן תואמת. זו נראתה לה הופעה הולמת למועדון ריקודים לטיני" (עמ' 143), או "הוא (ארנון) היה גבוה, רזה, קצת מקריח, אבל מאוד סקסי" (עמ' 45), שמוסיפים לסדרה עוד נדבך.
ביחד עם התמונות הצבעוניות מתוך הסדרה עצמה, הופך הספר למתנה המושלמת לחבריכם חובבי "לגעת באושר", רק שאם אתם לא רוצים להרוס להם את החיים, עדיף שתחכו עד שהסדרה תיגמר. חוץ מזה רק רציתי להתלונן שבדף המצורף לעותק הפרומו של הספר שקיבלתי מובטח שעטיפת הספר מהולה בניחוח ורדים מתוק, ואילו לספר שלי יש בקושי את הריח של הג'ל בו מחליק ארנון את שיערותיו האחרונות על פדחתו הסקסית.
זיו נותן בדודה לבנה בשירותים של המטוס
15.5.2001 / 9:53