האסונות של פנינה

"בראשית בראה פנינה את השמיים והארץ: והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח פנינה מרחפת על פני המים". (התנ"ך על פי פנינה)

כשהתברר ששמה של תוכניתה החדשה של גברת רוזנבלום, שעלתה אתמול בערוץ E, הוא "העולם על פי פנינה", לא היה צורך בשרלוק הולמס כדי לעורר את החשד כי לפנינו תוכנית חסרת חוש הומור עצמי, שמתפקעת מיומרנות קשה לעיכול. האם לפנינה יש בכלל עולם? האם בשם כזה בומבסטי אין משום ההתחייבות לספק לצופה איזו שהיא השקפה על אותו עולם? מי יודע, יאמר לעצמו צופה תמים ואופטימי, אמנם, לא מדובר במדענית טילים, אבל תמיד מספרים שמסתתרת שם חוכמת חיים. אולי היא עוד תפתיע.

הפתעה? בהחלט. לאחר צפייה בתוכנית של אתמול, ניתן לסכם בקלות כי אכן יש עולם על פי פנינה. עולם זה, גם אם אינו מופת למורכבות, הוא אכן עולם מאופיין ובעל תכונות ברורות ומובחנות. קוראים לו פנינה, המרכז שלו הוא פנינה וכל אדם שמתהלך בו הוא רק מראה של פנינה. אל מול הילולה כזו חסרת בושה של נרקיסיזם, נראה הקיסר הרומאי קאליגולה כאיש צנוע מן הכפר.

עוד בטרם הספיק הצופה להתיישב בנחת על הכורסא פורצת פנינה אל המסך כאילו תחזקה את עצמה עם חמש קפסולות של חגיגת בקרוואן ההלבשה. מגובה בתנועת מצלמה לא יציבה ועריכה תזזיתית, מדווחת פנינה לצופה ההמום בהתלהבות חסרת פרופורציות כי בעברה גם היא הייתה דוגמנית מצליחה. בקיץ הכריחו אותה ללבוש פרווה והיה "חם, חם, חם", ואילו בחורף הכריחו אותה ללבוש ביקיני והיה לה "קר, קר, קר". פיוטיות, כפי הבנתם עד עכשיו, אינה חלק מהותי מהעולם על פי פנינה. פיוטיות אולי לא, אך שירה כן, כן, כן. הזוועה נמשכת עם שיר פתיחה בו מככבת פנינה בשלל תלבושות צבעוניות ומצפצפת להנאתה חמשיר מתוחכם. על פי השיר המופלא, מתברר כי פנינה חיה לה את החלום, היא מודה לאלוהים כל יום, היא שרה לעולם באהבה ובשבילה לשיר זו מתנה.

לאחר שמסתיים השיר הנוראי ומצטללות אוזניו של הצופה, הוא נחשף לזוועה ויזואלית – ארון הבגדים של פנינה. הנה מעיל הפרווה האהוב, הנה האוברול המפורסם והנה המכנסיים הוורודים והפרחוניים. יופי. לאחר שפנינה נותנת טיפים ללבוש מחמיא, היא לא שוכחת לדקלם את אחד מפניני פנינה, שהיו אמורים להפוך את התוכנית לשוס: "לא הבגד עושה את האדם, אלא האדם עושה את הבגד". באמת תודה לך פנינה, הוצאת "רסלינג" בטלפון, הם מעוניינים שתוציאי אצלם ספר.

לא הספיק הצופה להתאושש מהשוק הצבעוני של הארון הפנינתי והנה כבר יוצאת הפנינה להתקשקש עם אנשים מעולם האופנה. שיטת הראיון של פנינה מתגלה כבלעדית ומתבססת על שני שלבים. בשלב א' שואלת פנינה את המרואיינת שאלה נוקבת, חיננית ומפתיעה בסגנון "איך זה להיות דוגמנית?". בשלב ב' מייד לאחר שמתחילה התמימה לענות, קוטעת אותה פנינה במהרה ומתחילה לספר לה על עצמה ועל עברה המפואר.

נאמנה לשיטת ראיון זו, חמושה בחולצת נמר ואטומה כטורנדו, תוקפת פנינה שלל אנשים בדרכה לתצוגת אופנה. תחילה היא מסתערת על מעצבת אופנה, שאמורה לתפור לה בגד לכבוד התצוגה. לאחר שיחה קצרה בה היא מספרת למעצבת על עצמה, חוטפת פנינה מידי האישה המפוחדת את לוח השרטוט והעיפרון ומפטירה לעברה "את אמנם מעצבת, אבל את יכולה ללמוד קצת". שתי דקות לאחר מפגן אימה זה, פורצת האשה והבלונד אל סט הצילומים של גולי כהן, מסבירה לו כי אינו יודע לעצב סט תוך שהיא דוחפת עצמה בין מור קציר ושירלי בוגנים בעודה מצווחת בהנאה: "אני ממש כמו דוגמנית, עברו עשרים שנים ואני עדיין לובשת אותה מידה". קטע רודף קטע ומהר מאוד מתברר כי פנינה מצוידת ברגישות לזולת המתגמדת לאור זו של חיילים אמריקאיים אל מול שבויים עיראקיים.

לאחר שההלם הראשוני שוכך, מתבררת לצופה העובדה המוגמרת כי "העולם על פי פנינה" נועדה אך ורק למטרה אחת - ניפוח האגו המנופח ממילא של פנינה. "כן, את יפה" נדרשים מרואייניה להגיד לה. "כן, את עדיין יכולה להיות דוגמנית" הם מהדהדים אחריה בצייתנות. כך, מתנהלת פנינה בין אגו הרסני, נרקיסיזם קיצוני והזדקקות נואשת לאישור, ומראה במקביל ובמפורט כיצד אסור לעשות תוכנית טלוויזיה. אבל מה? פעם נוספת הוכיחה פנינה שמעל הכול היא אשת עסקים ממולחת. במקום לשלם לפסיכולוג כמו כולם, הלכה וקימבנה לעצמה תוכנית שמשלמת לה ומשמשת לה כקבוצת תמיכה. לא סתם חכמה, גאונה.