נשק ביולוגי משמר את האמנות

הנשק הביולוגי על פוטנציאל אסונותיו הוא אטרקציה גדולה לטרוריסטים ולקולנוענים ברחבי העולם. אבל למעט כמה סרטים וכמה מעטפות אנתרקס הוא לא ממש השפיע על העולם. המחקר הביו-טכנולוגי תוכנן להיות כלי שיגן על יבולים חקלאיים ממתקפות מזיקים, אבל לאחרונה התגלה כי הוא גם שימושי לשימור יצירות אמנות. בעקבות התגלית ששליש ממורשתה התרבותית של ונצואלה נהרסה בידי מזיקים, הפכה הצלתם של יצירות האמנות לחשובה ודחופה. מדענים שנרתמו לשימור אוצרות התרבות של המדינה, נעזרים כיום בבדיקות DNA, המאפשרות לקבוע את סוג הלוחמה הביולוגית שבה יש לעשות שימוש נגד המזיקים שהורסים את יצירות האמנות.

שימור האמנות התפתח עד כה לרוב בארצות הצפוניות, כגון, ארצות הברית ואירופה, אבל האקלים הטרופי דורש פתרון אחר מהמקובל. בניסיון להגן על הפסלים, הציורים, הספרים והצילומים היסטוריים, חיוני לקבוע את סוג החומרים שמהם הם עשויים. לשם כך נערכות בדיקות ה- DNA, בעזרתן מגלים המדענים את זן הצמח או העץ שמהם עשויה העבודה. משם ממשיך תהליך שבסופו מפתחים רעל שפוגע רק במזיקים ולא בעבודה עצמה. עד כה, שימור עבודות מסורתי נעזר בצילומי רנטגן ומיקרוסקופ, אך הוא כלל שימוש בחומרים שתקפו לעתים גם את עבודת האמנות.