תעזרו לו עם הקצב

זה לא סוד שמכל הכוכבים העוללים, שי גבסו הוא היחיד עם ביצים. לא שאני לא מפרגן לנינט על קריירת המשחק בטלנובלה "השיר שלנו", לשירלילילו למיניהן על הפסטיגלים, או לכוכבי העונה השניה על הדיווה-יות המתהווה במסיבות של הומואים - אדרבה, שיהנו. יחד עם זאת, כבוד לגבסו שהחליט לזכור על מה חלם ועל מה, לכאורה, זכה להתפרסם ולהופיע מול עשרות אלפים, והשתמש בפרסום ובפרס כדי למנף אלבום שכולו (כמעט) יצירה שלו. בניגוד לשוחרי ציפורה שממלאים את הנוף התרבותי, שייקה הסתכן בלהתרכז דווקא במוזיקה, וזה אפילו הצליח לו, אם למדוד לפי הגלויות שנשלחו לתחנות הרדיו ערה"ש. כמובן, עזרה לו מאוד גם חיבתן מצועפת העיניים של בנות אולפנה צעירות (וגם מהחינוך הממלכתי) שנקנתה לו על בימת ניצנים ובדרך אליה. ואכן, הן גדשו את תיאטרון תמונע אמש, בהופעת הסולו הראשונה של גבסו, למרות שמחר ביתספר.

ההופעה נפתחה בהקלטה של תפילה מלווה בקלידים אווריריים. בלי לשים לב למגלומניה בתרגיל, גבסו עלה לבמה לקול מילות התפילה האחרונות, "ברוך אתה ה'", וכמובן לקול מחיאות כפיים נרגשות. רואים עליו שהוא מתרגש עוד יותר, והוא גם שמח להודות בזה כל פעם שהוא מדבר, אבל באותה מידה הוא גם מאוד בטוח, מרגיש בנוח מול הקהל הצפוף והמפרגן. הוא גם יודע לנצל את האהבה של הקהל – מקשקש איתו קצת, נותן למעריצות לשיר את הפזמון ומבקש "לעזור לו עם הקצב", למרות שבעצם יש לו מתופף.

השירים של גבסו יפים, אבל הם כל כך אמצע הדרך שזה נס שלא דרסו אותם בלילה. שירי אהבה נעימים וממצמצים, קצת הרהורים על החיים בכלל ועל התבגרות בפרט. הלחנים, וגם העיבודים בהופעה, הם כמו מפתח מאסטר של השרת בבית ספר - נעימים ומשויפים, בלי שפיצים, כאלה שיפתחו לו את הדלת לכל פלייליסט או תכנית בידור משפחתית בערוץ 2. החריגה העיקרית שלו מהמיינסטרים היא הדוסיות שלו (זה בסדר, ב"צו פיוס" אומרים שהם כמונו). אמנם הכיפה נמצאת מאחורי הראש, מוסתרת מתחת לקוצים, אבל היא מציצה מדי פעם, ביחד עם האג'נדה האלוקית. הבנות, מה לעשות, מעדיפות אותו שר אהבה לבחורה שיכולה להיות אחת מהן, ולא ממש יודעות לאכול אותו מפלרטט עם הקב"ה בקאברים האנרגטיים ל"שלום עליכם" (מלאכי השרת וגו') ו"כאייל תערוג", או כשהוא מודה בסוף ההופעה ל"הרבה אנשים, הראשון שבהם הוא בורא עולם".

גבסו מאוד מודע להשפעה של כוכב נולד על הקריירה שלו. הוא מזכיר על הבמה את המסע הארוך שעבר ועד כמה התכנית היתה חלק משמעותי ממנו, מודה לצביקה הדר (שהיה בקהל, ביחד עם הקולגות נינט, הראל סקעת ועדי כהן), ושר בהתלהבות את השיר שלטענתו הביא אותו לתודעה הציבורית – "פמלה" של בועז שרעבי. גם העמידה שלו על הבמה מאוד כוכבנולדית, אבל נחמד לראות שהוא מחבר את היכולות שלו כמבצע, שהוכחו כבר במדגרת האס.אמ.אסים, עם יצירה ואמירה אישית. אם הוא ימשיך ככה, הוא יוכל עוד כמה שנים להחליף את שלמה ארצי.

שי גבסו, תיאטרון תמונע, יום ד', 10.11