וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שיקגו פלופ

14.11.2004 / 9:13

אם כבר פסטיגל למבוגרים, אז ינון ירוס מבקש שלמחזמר "שיקגו" יהיה לפחות איזשהו גוון מקומי רלוונטי

חג החנוכה מתקרב ועמו המופעים סוחטי הכסף לילדים עם הכוכבים הכי אהובים עליהם. למי שמוצא עצמו מתגעגע בתקופה זו לפסטיגלים-פסטיבלים, אבל הוא כבר זקן מידי בשביל כל הרוני סופרסטאר והמאיה בוסקילה, השנה יש פתרון - תיאטרון בית ליסין והאופרה הישראלית דאגו לו לתעסוקה הולמת בדמות המחזמר "שיקגו", עם כל הכוכבים האהובים עליו - ריטה, מיה דגן, ריקי גל, ששי קשת, ישראל קטורזה, עם מלוא החופן רקדנים וכמובן גם תזמורת נגנים מלאה.

אין שום רע בכך שהמחזמר הפך לפסטיגל למבוגרים, גם לנו מגיע בידור מסחרי וכל הג'אז הזה. רק שמשני המוסדות התרבותיים העומדים מאחוריו, ואחרי כל מסע יחסי הציבור לו הוא זכה, ציפינו ליותר מזה. אין ספק שמדובר בהפקה מקצועית ומושקעת, לגמרי אמריקה, כמו שאומרים. והעיבוד הזה מאוד רוצה להיות אמריקה, מה חבל שאנחנו במזרח התיכון. במהלך המופע רק נזכרתי במערכון ההוא של "החמישייה הקאמרית" שצחק על העיבודים המקוריים שעושים כאן למחזות הכי אמריקאיים מכיוון שאין כמוהם "רלוונטיים" למציאות הישראלית. מלבד בדיחת "כוכב נולד" אחת, המחזמר לא קיבל אף ערך מוסף מכך שהוא הוצג בישראל, על-ידי שחקנים ישראלים אל מול קהל ישראלי. אולי זה בגלל שהבמאי אינו ישראלי (קן אולפילד, שגם ביים את המחזמר בחו"ל), אולי זה בגלל שהסיפור אמריקאי כל-כך, ואולי זה בגלל שמחזות זמר מאבדים משהו עם תרגומם.

בכל מקרה, בתור צופה ישראלי לא הרווחתי כלום מלראות את ריטה במקום רנה זלווגר (שאין ספק והייתה מתאימה יותר לתפקיד של קתרין זיטה ג'ונס, אבל עם האגו של ריטה אפילו אני לא רוצה להתווכח) ששיחקה בעיבוד הקולנועי למחזמר, שגם ההשוואה אליו אינה עושה חסד עם העיבוד הנוכחי. שם, לפחות, האמריקאיות לא הרגישה כמו זיוף מוחלט.

שמישהו ייתן למיה לאכול

בתור פסטיגל למבוגרים מתגלה ההפקה כמוכוונת קהל, שלא לומר מתחנפת אליו. והקהל בפרמיירה אכן היה מרוצה. עיצוב התלבושות (יובל כספין) היה חושפני וסקסי, הרקדנים והרקדניות נראו כאילו יצאו מעיתוני פורנו, כל כוכב קיבל מחיאות כפיים עם היכנסו לבמה וסופי הנאמברים לוו במחיאות כפיים נמרצות, מה שיצר את התחושה כי מדובר באוסף של קטעים, מעין ערב כישרונות צעירים, ולא במחזה שלם. העלילה מתגלה בעיבוד הנוכחי כחסרת חשיבות, היא משמשת רק כקו מקשר שטחי בין השירים ומותירה את הדמויות ריקות וחלולות, מה שפגם באיכויות המשחק של כל המשתתפים, שנראו מנוכרים ומעט מזויפים בתפקידיהם ובכימיה ביניהם.

מעל כולם בלטה לטובה מיה דגן הצעירה והרעבה בתפקיד ולמה, שנתנה את השואו הסוחף מכולם, אך הראתה, למרבה הצער, רק קומץ מכישרונה הקומי שהתגלה ב"השיר שלנו". ריטה בתור רוקסי לא ממש שכנעה ואפילו קצת עצבנה בתור רוצחת תאבת פרסום, מה שלא מנע ממנה להבריק בקטעי השירה והריקוד שלה, כצפוי. גם ריקי גל וששי קשת נתנו הופעות מרשימות, ישראל ארנסט נהנה להתחפש לעיתונאית מרי סאנשיין והפתיע בדראג מושלם, וקטורזה נותר קטורזה גם כשהוא מגלם תפקיד אחר. חבל שכל הכישרון הזה לא נוצל כדי ליצור מחזמר שהוא יותר מסך כל השירים שבו, עם איזושהי נגיעה למקום ולזמן בו הוא מוצג.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully