הוט מקפחת יצירה ישראלית

לאחרונה פורסם כי בקרוב יעלה ערוץ שיוקדש כל כולו לתרבות ישראלית וישודר בשלב הראשוני למנויי הוט בלבד. ידיעה מחממת לב, לכאורה: נדמה שמאז ששלושת חברות הכבלים התמזגו למותג אחד אדום, גדול וחם, כל מטרתן היא אך ורק להשקיע ולקדם יצירה ישראלית עצמאית ומקורית. אי אפשר היה לפתוח את הטלוויזיה בשנתיים האחרונות בלי לקבל מטעם בית היוצר הוט שלל סיסמאות המפמפמות את מחויבותה ליצירה ישראלית מקורית. לא ניתן להכחיש כי הוט משקיעים מיליוני דולרים בנישות רבות של יצירה ישראלית. ממשבצת השידור של "סרטים מכאן" אל סדרות כמו "שבתות וחגים" הנחשבת ועד תוכניות הבידור של יצפאן וגיא פינס. אך האם מדובר בפילנתרופיות מבית מדרשו של הברון רוטשילד? כלל לא בטוח.

במקביל להשקעה המוכחת של הכבלים בהפקות מקור ישראליות, מתברר כי בניגוד לשאר גופי השידור המסחריים בארץ – זכייניות ערוץ 2, ערוץ 10 וחברת הלוויין – הוט לא העבירה כספים החל מינואר 2003 לתל"י – חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל בע"מ - שמייצגת כיום מעל ל-95 אחוז מהתסריטאים בארץ. במילים אחרות, כבר כמעט שנתיים לא קיבלו תסריטאים, שיצירותיהם שודרו או משודרות בכבלים, תמלוגים על זכויות היוצרים שלהם ועל תרומתם לסדרות, סרטים ותוכניות המקור, בהן הוט כל כך אוהבת לנפנף. על פי הנהוג בשוק הישראלי, קיימת הפרדה בין עבודת התסריטאי בפועל לזכויות היוצרים שלו. במקביל לקבלת תשלום על עבודתם, אמורים התסריטאים בארץ לקבל תמלוגים על כל ביצוע פומבי של עבודתם. גופי השידור המסחריים מעבירים תשלום גלובלי לתל"י, שבתורה מחלקת את התמלוגים לתסריטאים אותם היא מייצגת.

רני בלייר, הבימאי של "שבתות וחגים", שזכתה לשידורים חוזרים בערוץ שלוש של הוט, מספר כי התסריטאים של הסדרה עדיין לא קיבלו את התמלוגים על כתיבתם, אך מוסיף כי עד כמה שידוע לו יש ניסיון להגיע לפשרה והוא מקווה שהצדדים יגיעו לעמק השווה. גם אבי גרייניק, שחקן ותסריטאי ראשי של תוכנית הקאלט "פלטפוס", ששודרה בערוץ ביפ פעמים רבות, מספר כי מעולם לא קיבל את התמלוגים המגיעים לו על שידורים אלו. "העובדות מדברות בעד עצמן", אומר גרייניק, "כל מה שאני יודע זה שהכבלים הם הגוף היחידי שאיתו תל"י לא הצליחו להגיע להסכם והייתי רוצה שהכבלים יגלו יותר חיוניות במשא ומתן איתם".

כיאה וכמקובל בסכסוכים כספיים מסוג זה, גם פה לא נעדרות האשמות, השמצות וגרסאות סותרות. לאחר דיונים מייגעים שנמשכו כשנה וחצי והסתיימו באי הסכמה, החליטו שני הגורמים לפנות לשלמה זיו, רואה חשבון שעבד רבות עם מועצת הכבלים והלוויין, ולפצוח בהליך גישור. ההליך נמשך כחצי שנה והסתיים עם הודעתו של זיו הודיע על כישלון. בעוד שאבי שמש, מנכ"ל תל"י, מטיל את האחריות לסחבת הביורוקרטית ולכישלון במו"מ על חברת הוט, טוען דובר הכבלים, גוסטבו טרייבר, כי הצדדים עדיין מצויים במשא ומתן, ושתל"י פשוט אינם מבינים כי למשא ומתן יש "טבע מסוים משלו". לדבריו, הסיבה שהכספים לא הועברו לתל"י, היא אך ורק משום שמעולם עוד לא נחתם הסכם בין הצדדים.

הצהרה זו נשמעת תמוהה ומיתממת במקצת לאור המכתב שנשלח לתל"י לפני כעשרה ימים עליו חתום עו"ד ראובן בכר, מהיועצים המשפטיים הבכירים של הוט. במכתב מצוין בין השאר כי "ספק רב אם מרשתכם רשאית כלל לפעול בישראל...ואם בכלל יש צורך בפעילותה למען קומץ חבריה". באותו מכתב אכן מציעה חברת הוט ששני הצדדים יפנו להליך בוררות, אך רק בתנאי שהבורר יבדוק את זכות הקיום המשפטית של תל"י. להצעה זו מתייחסים בתל"י כ"תכסיס זול וקנטרני". "מדוע שנלך לתהליך בוררות בו מראש מטילים ספק בלגיטימיות שלנו", אומר שמש, "תל"י אינו ארגון שקיים למען מטרות רווח ואינו עומד פה למבחן. מדובר בחברה שהיא בבעלות היוצרים, מייצגת כחמש מאות תסריטאים מכל הארץ ושמועצת הרשות השנייה לשידור ולטלוויזיה הכירה בה. כל שאר גופי השידור המסחריים הגיעו איתנו להסדרים ואף שילמו לנו רטרואקטיבית על חודשי המשא ומתן. הרי פשוט אין גבול לבריונות ולבוטות של הכבלים".

מרב הרפש וההשמצות מוטחות במנהל בפועל של הוט, רם בלינקוב, שלטענת שמש התנהג באופן מזלזל ומעליב לאורך המשא ומתן. את ההצעות הראשונות של בלינקוב מכנים בתל"י "מביכות", ואילו ההצעה האחרונה, למרות השיפור, הוגדרה כ"לא הוגנת". כינויים אלו מחווירים לעומת שמות התואר המשמשים לתיאור התנהלותו של בלינקוב במפגשים שונים. העדינים מביניהם כוללים את המילים: ברוטלי, קשוח וקפריזי. "במפגש אחד", מספר שמש, "אמר בלינקוב לתסריטאים, שנכחו בפגישה, שהוא לא צריך אותם ושיעופו לו מהעיניים". בשלב אחר בשיחה, מדווח שמש, שבלינקוב אמר לתסריטאים שמצידו הוא לא יקרין שידורים חוזרים בכבלים של תוכניות המקור, ושבמקומן הוא יקנה סרטים במשקל מהודו - הערה, שמקבלת מימד אירוני משהו, לאור הפמפום המכובד באתר של הוט לערוץ ההודי החדש שלהם. אותה פגישה, מוסיף שמש, הסתיימה בנטישתו של בלינקוב את החדר תוך כדי טריקת דלת רועמת. על ההאשמות לגבי התנהגותו של בלינקוב, הגיבו בהוט בנוסח מאופק ופורמלי באומרם "כי אין זה אפילו ראוי להתייחסות". כמו כן הוסיפו בהוט, כי הם אינם זקוקים לתעודת יושר מאף אחד על תמיכתם בתרבות ישראלית. לדברי טרייבר, "הוט הוא הגוף שמשדר את הכמות הגדולה ביותר של יצירה ישראלית וההוכחה למחויבות שלהם היא גם בהשקעתם הנאמדת בעשרות מיליוני דולרים וגם בשידורים עצמם". מרגש? לא נכחיש. קצת פחות מרגש לאור העובדה ש"שבתות וחגים" (עד לאחרונה), ו"יצפאן" הן הסיבות היחידות שמונעות את התנתקותם מהכבלים של מנויים רבים.

כך, בעוד הוט מתרכזים בעמדתם המבוצרת, מצהירים בתל"י כי פניהם למלחמה ציבורית, שתחשוף את הצביעות והאטימות בהן מתבוססות חברת הכבלים. במקביל לאותן הצהרות תקיפות, מדגיש שמש כי מטרתו הראשונית והבלעדית היא להגיע להידברות ולהסכם שיאפשר לתסריטאים לקבל את כספם. "אנחנו לא ששים אלי קרב, המערכה הזו מיותרת מבחינתנו. הסיבה היחידה לקמפיין שלנו היא שהוט עושקת את היוצרים שבפרי עמלם היא מתהדרת".

ייתכן כי הכבלים באמת אינם זקוקים למליץ יושר, ואין ספק שעשו רבות וטובות ליצירה המקומית, אך עדיין, עובדה אחת נותרת בעינה – הוט נותרת החברה היחידה מכל גופי השידור המסחריים שלא הגיעה להסדר עם תל"י ולא שילמה ולו שקל אחד מתוך התמלוגים שמגיעים לתסריטאים שעובדים בשירותה. בינתיים בין שלל הסלוגנים הנוצצים, האמת המעורפלת וההאשמות ההדדיות, התמלוגים הנכספים עדיין שוכנים בחשבונות הבנק של חברות הכבלים.