כמו אריסטו בשעתו, שקטלג והעריך את מרכיבי הדרמה, יודע כיום כל צרכן MTV נלהב, כי גם טקס פרסי המוזיקה מתבסס תמיד על מספר קטגוריות חשובות. המנחים, מגישי הפרסים, האופנה, הדאחקות בשידור, העיצוב ומעל הכול ההופעות - אלה האלמנטים הקובעים על מה יעמוד או ייפול הטקס. למרבה הצער, למעט ההופעות המצוינות ברובן, נכשל הטקס האירופי, שהתקיים בסוף השבוע האחרון ברומא, בכל המדדים האחרים. תחושת האכזבה רק התעצמה לאור העובדה שהשנה הפציץ האח האמריקאי הגדול בטקס הVMA, בשילובים מרתקים דוגמת אלישיה קיז, סטיבי וונדר ולני קרביץ ששרו יחדיו ובהופעות מחשמלות כמו הזיווג בין נלי התותח ואגילרה השרמוטה הזולה.
את הטקס הנחה השנה הראפר אקזיביט, שלמעט מראה עסיסי וקול צרוד וסקסי, הפגין מינימום כאריזמה ומקסימום בדיחות קרש, שלא היו מרשימות תלמידי כיתה ז' בקומזיץ שכונתי עם תפוחי אדמה חצי אפויים. אפילו הסייד קיק המשובח שהוצמד לאקזיביט, בדמותה של הנסיכה שרה מישל גלר, לא עזר להציל את המצב. גלר לא ניצלה את יכולתה הקומית המוכחת, ושימשה כטפט בלונדיני מעוצב. הדאחקה היחידה שהצחיקה באמת לאורכו של הטקס המשמים, הייתה הביצועים האופראיים של זמר מעונב בעל מראה מלפפוני למועמדים לשיר הטוב של השנה. ביצוע האלט-סופראנו ל-"Yeah" של אשר היה קורע במיוחד.
רבות מהבחירות היו מבאסות ותרמו לאווירת הנכאים הכללית שהשרה הטקס. בקטגורית ההיפ-הופ, מתוך מועמדים משובחים כדוגמת קניה ווסט (שהביא השנה באלבום בכורה מדהים), ג'יי-זי והביסטי בויז, זכו חבורת הבאפונים המעפנים 12D. בקטגוריית ה"ניו אקט", שכללה את פרנץ פרדיננד המעולים ו-Keane המקסימים, זכתה מארון 5, שזכאית אולי לתואר "חביבה ותו לא". הבחירה, שהגדישה את הסאה, הייתה הזכייה של בלאק אייד פיז הנודניקים שלקחו את פרס הפופ. השלישייה רק המשיכה לעצבן על הבמה, כשסיפקה את נאום התודה הארכני ביותר, שבמהלכו השחור עטוי הראסטות צרח "אולה אולה" כל שתי דקות, והאינדיאני המפחיד בעל פני השלד ביצע סטייג' דייווינג מעיק ומיותר. חוץ מזה, עד מתי ימשיכו להציב את אנסטסיה בקטגוריית הנשים? הרי ברור לכולם שמדובר בדראג קווין משודרג. נחמה פורתא הייתה זכייתם של אאוטקסט בפרסי הקליפ הטוב ביותר, השיר הטוב ביותר וההרכב הטוב ביותר, והעובדה שלמרות תדמית הרוקרית הקשוחה שאווריל לאבין מנסה לטפח, עדיין התעקשו הוגי הקטגוריות להציבה בקטגוריית הפופ.
בריטני בתפקיד הסופגניה
על האופנה והעיצוב בכלל אין על מה לדבר. רוב באי הטקס נראו כאילו הולבשו על ידי סנדרה רינגלר וזה במקרה הטוב. נטשה בדינגפילד, המטאור העולה בשמי הפופ של הממלכה המאוחדת, נראה בשמלתה התפוחה כפטרייה ירוקה, ואילו בריטני, שזכתה בפרס "הנקבה הטובה", עטתה על עצמה מין מלמלה סגולה ונראתה כסופגנייה שבועיים אחרי חנוכה. יותר מכולן ביישה את הפירמה אלישיה קיז. בימים כתיקונם היא משפריצה סקס אפיל שחור ואיכותי, אך הפעם הצטיידה בשמלת מיני מבד נחש שחשפה ירכיים של מתאגרף במשקל בינוני. נדמה שרק קיילי ונעמי קמפבל זכרו סטייל אמיתי מהו. דווקא גברברי הטקס היו אלה שהצילו את המצב ובראשם אנדרה, החתיך הכי איכותי בסביבה, שהתלבש כהרגלו בחולצת משבצות, אפודה אדומה, מכנסי רכיבה שחורים וגרביים אדומות. העיצוב הגרפי, שבדרך כלל ברשת MTV מייצר את העטיפה הויזואלית הכי מגניבה שיש, היה משעמם, חסר השראה והורכב בעיקרו מקשקושים לא ברורים וקליפים קצרים ולאו דווקא מעניינים של זמרים וזמרות מדברים על זמרים וזמרות.
למרבה המזל, ההופעות הצילו את הטקס מהפיכתו לשירותרום בהנחייתו של רפי גינת. פרנץ פרדיננד נתנו הופעה מצוינת. לבושים בחולצות שחורות, מכנסיים שחורים וחגורות צהובות, הם השתלטו על הבמה עם גיטרות מעולות וסטייל מטורף. ה"הייבז" המעולים עלו לשתי דקות מדויקות עם הסינגל המשובח "Two timing touch and broken bones" וקרעו את האולם, ואילו גוון סטפני בהופעה, הלקוחה מעולמה של אליס בארץ הפלאות, הוכיחה לכולם שמדובר בבחורה עם הכי הרבה שיק בעולם המערבי. את האפיל השחור הנוטף תרם נלי בביצוע מעולה לשיר המעולה "Flap your wings, שקיבל שדרוג מטונף במיוחד, בעזרתן האדיבה של רקדניות ברזילאיות שנענעו את עכוזן במרץ כאילו חייהן תלויים בכך.
קשה? קשה מאוד. הרי מה יש לו לאוהב טקסים מושבע, שמתמודד עם חרפות ישראליות ועלובות דוגמת האוסקר הישראלי וטקסי "טופ מודל" למיניהן, אם לא לצפות בהתרגשות לטקסים מחו"ל, שיגרמו לעולמו לזרוח עם קצת אבק כוכבים. עם כל הזוהר היחסי שקיבלנו, נדמה ששנה הבאה גם אם יסתפקו באירופה בשידור פרק מיוחד של "המגרש של גואטה" במקום הטקס עצמו, עדיין נוכל לראות זאת כעלייה משמעותית ברמת הקלאסה באוויר.