לרמלה נשארו רק שמות

כשהחמישיות של רמת השרון ורמלה עלו על המגרש, עמדה באוויר תחושה שמדובר בשניים מההרכבים האיכותיים שהתקבצו כאן אי פעם. כשהמשחק התחיל הצדדים נפרדו: מרמלה נשארו רק השמות. ברמת השרון, התברר, יש גם קבוצה. ועוד איזו.

לרמת השרון נוצר במהלך השנים דימוי של קבוצה רכה, שמעדיפה כדורסל התקפי שוטף על קרבות ציפורניים ומרפקים. מאז פתיחת העונה רמת השרון סופגת 59 נקודות במשחק, אתמול היא כפתה על רמלה 49 נקודות באחוזי פחד. טל נתן אמר בסיום שהבעיה שלו היא רמלה, לא רמת השרון, אבל גם כשרמלה תהיה טובה יותר לא יהיה לה קל להתמודד עם הגנה כמו זו שבה נתקלה אתמול.

ההחלטה של רמלה להיפרד מטרייסי ריד לטובת שתי בוסמניות הגיונית, אבל אתמול היא המיטה על הקבוצה קטסטרופה. בלי ריד, חיית ריבאונד ומאבקי צבע, רמלה הגיבה ברכות ובאיטיות ואיפשרה לרמת השרון לעשות מסיבה בריבאונד ההתקפה. הבוסמניות היו אמורות לסתום את החורים בעמדת הרכזת והסנטרית, ונכשלו. ז'אקולה רצה כל הערב אחרי לייני סלווין הנפלאה, שהשתלטה בסערה על נעליה של אלומה גורן, ואוסיפובה נכנעה שוב ושוב לצ'סיטי מלווין, ששום דבר, בטח לא אוסיפובה, לא מצליח למחוק לה את החיוך מהפרצוף.

האם הפער הגבוה מעיד על כך שאנחנו ניצבים בפני עונה חד צדדית נוספת, הפעם לכיוון רמת השרון? לאוו דווקא. ההרכבים עוד ישתנו, גם מאזני הכוחות. רמלה עוד לא אמרה את המילה האחרונה, אבל רמת השרון אמרה את הראשונה, ובקול רם וצלול במיוחד.